לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


פורקן וכל זה

Avatarכינוי:  הגיגית בהפרעה

בת: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2011    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2011

עוד קצת לסחוב... רק עוד קצת...


עוד 3 ימים וזה מאחוריי.
עוד 3 ימים הפסיכומטרי הזה יגמר ואני אהיה "אדון לעצמי" (כן בטח)
חצי שנה התעסקתי בחרא הזה.
נמאס לי.
נכון שאני אמורה להתחיל לא ללמוד רק ביום שבת, אבל כבר עכשיו נמאס לי.
האמת שכבר מלפני חודש נמאס לי, אבל הפעם זה ממש.
כן, עשיתי סימולציה היום אבל אין לי זין יותר לחרא הזה!!!!!!

ויש לי סחרחורת ואני כל שניה מתעתשת ויש לי נמלים בחדר ואין לי איפה לישון ונמאס לי מהתוכים האלה
שצורחים לי באוזן 24/7 ואמא לא מוכנה להעיף אותם.
נמאס לי מהבית הזה. מהחדר הזה...
אני צריכה שינוי - דחוף. באמת, לא משהו דרסטי - מספיק איזה תספורת + עיצוב קצת אחר של החדר שלי,
עם שילוב של להכיר עוד קצת אנשים חדשים לצאת איתם (מה קרה? אסור להרחיב את המעגל החברתי?) -
רק משהו קטנטן כזה ואני ארגע....
זה כמו שכשבן אדם רעב- הוא מרגיש שהוא יכול לטרוף את כל העולם עכשיו, אבל ת'כלס הוא נהיה שבע
מארוחת צהריים טובה (במקום לחפור על העיקרון, אני אתן את הדוגמה הקלאסית מ"על כלבים וגנבים" של
דיסני - "אני רעב, אמא, אני רעב! אני יכול לבלוע אפילו פיל שלם!" וכל מה שהוא אכל בסופו של דבר
היה איזה פרוסת נקניק).
אז ככה אני: "נמאס לי, אמא, נמאס לי! אני רוצה לעוף מהבית הזה לדירה בת"א ולא לראות יותר בחיים
את הפרצופים שלכם! או שאני אעבור לקיבוץ נידח בדרום ואעבוד בחקלאות או אתקע אוהל על החרמון,
העיקר לעוף מכאן!!!
" - אז לא. אני אומרת את זה כי בכמה חודשים האחרונים הייתי תקועה בעיקר בבית
כי למדתי וכמעט לא ראיתי אנשים, הייתי תקועה רק עם המשפחה וזה מחרפן (לא שיש לי משהו נגד המשפחה,
כי גם אם הייתי תקועה למשך אותו פרק זמן עם סתם בן זוג או חברה בבית זה היה מחרפן באותה מידה).

אוקיי.. עוד 3 ימים. בעצם יומיים. יום וחצי. יממה. החל ממחר בערב אני מתחילה סדרת דברים כייפים כמו
ללכת עם חברה לסרט בסינמה VIP ואז לעשות אצלה מרתון friends ולדבר שיחות נפש עד הבוקר,
ובשבת בבוקר לחגוג שחרור של בן דוד שלי (אולי הוא יביא קצת חברים? זאת הזדמנות טובה להכיר
עוד אנשים...) ואז אני אמצא איזה ספורט מתיש (ריצה ושחייה כנראה) ואז להכין דברים למבחן ואז
לקום בבוקר מוקדם, להגיע לשם, לסיים עם זה בצהריים (תודה לאל שזה מסתיים מוקדם!) ובמשך
כל הנסיעה לחשוב ולהרהר בתקופה של הכמה חודשים האחרונים במן געגוע מלנכולי כמו שאני
יודעת טוב מאוד לעשות...... ואז תתחיל סדרת השינויים שאני רוצה להכניס כבר ממזמן.

בהצלחה לי
למרות שבטח אני עוד אכתוב פה עד המבחן
נכתב על ידי הגיגית בהפרעה , 14/7/2011 18:50   בקטגוריות לימודים, ציפייה, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להגיגית בהפרעה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הגיגית בהפרעה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)