 כינוי:
הגיגית בהפרעה בת: 33
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
(סוג של)דייט מוצלח?
נכון שאין לי זמן לזה, כי כבר 11 בלילה ואני צריכה לקום מחר באיזה 7 ואם אני רוצה 7 שעות שינה הלילה, אני צריכה כבר ללכת לישון עוד שעה, מה שאומר שאת השעה הקרובה אני חייבת לנצל כמו שצריך כי יש לי המון דברים להכין כי יכול להיות שיקפיצו אותי לשמור מחר במקום מחרותיים ובגלל זה אני צריכה להכין גם תיק לשמירה וגם תיק לאימון למקרה שלא יבטלו את השמירה. בקיצור - עזבו.
החלטתי בכל זאת לכתוב. כי אני חייבת לספר על הדייט שהיה לי:
קבענו ברביעי (לפני 3 ימים) שניפגש בחמישי בסביבות 11 ככה ושאני אאסוף אותו ונצא ביחד לאיפשהו בעיר שלו.
(זה בסדר, כבר דייט שלישי, בשני הדייטים הקודמים הוא הסיע והחזיר אותי אז לגיטימי שהפעם אני זאת שמסיעה).
בקיצור, בסביבות 9 ומשהו כבר נכנסתי להתקלח (בניגוד לטבע שלי שאומר: "למה לעשות דברים מראש, כשאפשר
בעצם לדחות אותם לרגע האחרון? למה לפספס את ההזדמנות להכניס את עצמך ללחץ אטומי שנגרם עקב הסיכוי
הגדול שהכל יכול להתפקשש פתאום?") וכשיצאתי מהמקלחת בסביבות 10 (נו זה לא לקח שעה... עשיתי עוד דברים...) -
ראיתי שיחה שלא נענתה. בקיצור חזרתי אליו איזה שעה אחרי שהוא התקשר. אולי זה בכלל היה 9 וחצי ו10 וחצי
אבל אל תתפסו אותי במילה, זה לא באמת משנה. אז חזרתי אליו והוא אמר שהוא מאוד עייף, ואין לו כח לצאת,
והוא נרדם, ואין לו כוח להתקלח.... אז אמרתי לו: "טוב, אז אל תתקלח" והוא אמר "אבל אני אהיה מסריח..."
עניתי - "אין בעיה, אני אשמור נגיעה, לא איכפת לי" - "לא, אבל הכוונה הייתה שדווקא תגעי יותר!.." - "כן, הבנתי את זה"
בקיצור מפה לשם זה נתן לי להרגיש כאילו הוא מנסה לגרור את הערב לכיוון בעל אופי "שקט" באופן מיוחד בתוך הבית שלו.
אמרתי לעצמי "אין סיכוי, את לא נופלת בפח הזה - או שיוצאים או שאין דייט וגמרת עם הבן אדם" (לגמור במובן הרגיל של המילה).
אז אמרתי "אם אתה עייף אז אפשר לצאת פעם אחרת, זה בסדר אם תעדיף לדחות את זה, אין בעיה, אני מבינה לגמרי.."
והוא מיד ענה "לא... אני רוצה לראות אותך היום!" - חימם לי את הלב :) אבל עדיין רק בתנאים שלי!
אז אמרתי "אל תדאג, אני אעורר אותך, יאללה קום עכשיו להתקלח ותהיה לך אנרגיה!"
אז הוא אמר שבסדר ושאני אתקשר אליו 5 דק' לפני שאני יוצאת כדי שהוא ייכנס להתקלח ואז הוא אמר עוד
כמה דברים שלא הבנתי כי הוא ממש מלמל ולא שמעתי טוב ואז אמר שכשאני אאסוף אותו מהבית, נחליט לאן נלך.
ואז הוא שוב מלמל משהו על החניה שלא לגמרי הבנתי מה זה אומר. חשבתי שאולי הוא מתכוון שהכי רחוק שנגיע,
יהיה "חניה" אצלו אבל לא משנה, אין לדעת...
אוקיי, אני מסיימת לחפש בינתיים את האיפור שלי, בין ערימות הבגדים שעל המיטה שלי, עוברת למקלחת,
מחפשת את הסומק שלי בין ערימות העכבישים המתים ושאריות השיער ששוכבות על השיש, נועלת מגפיים
שהקרצתי הרגע מהחדר של אחותי הגדולה....... בקיצור סיימתי להתארגן, התקשרתי אליו - אין תשובה!
אני מתחילה להיכנס לפרנויות - "הוא בכוונה לא עונה לי כדי לגרום לי לצאת ואז אני אגיע והוא עדיין לא יתקלח
כי הוא כאילו לא שמע את הפלאפון אז הוא חשב שעוד לא יצאתי, ואז אני אצטרך להיכנס אליו הביתה ולחכות לו
מתקלח ואז הוא ינסה לאנוס אותי!!!" טוב, לא לאנוס, אבל סתם לנסות כל מיני דברים. בקיצור עפו לי תסריטים בראש
על איך אני יושבת על המיטה שלו, כולי מתוחה ולא יודעת מה לעשות עם עצמי, והוא יוצא מהמקלחת רק עם מגבת
קצרה שבקושי מכסה את האדון שלו והוא בינתיים נצמד אליי..... ואז הוא התקשר אליי בחזרה.
"התקלחתי" - הוא אמר.
איזו הקלה.
אולי הוא בכל זאת לא התכוון למה שחשבתי.
יו אני כזאת פרנואידית.....
אז נסעתי אליו, הוא יצא החוצה, נכנס לאוטו - אני הרגשתי קצת פרפרים בבטן... חייכתי מאוזן לאוזן כשראיתי אותו.
נסענו לאיזה בית קפה שם, ישבנו, הזמנו ביחד עוגת שוקולד עם כל מיני דברים.. היה לי ברור שאני יכולה לחסל
עוגה כזאת לבד ולהמשיך לרצות עוד שוקולד, אבל כבר אכלתי באותו יום גם גלידת שוקולד וגם קרפ עם נוטלה ואוריאו
אז היה לי קצת פחות תיאבון לעוגה הזאת, שלא לדבר על זה שהייתי בסוג של מתח שהוריד לי את התיאבון.
הוא מן הסתם חטף בחילה מהמתוק אחרי שני ביסים, אבל אולי גם אצלו זו הצגה. למרות שהוא מאוד רזה.
לא משנה, אני סוטה מהנושא... אח"כ ישבנו בגן הציבורי ליד הבית שלו, נשכבנו על מן ערסל עגול כזה,
סוג של מחובקים.. וזה הרגיש לי אמיתי וכיף..... כי באמת התחלתי לפתח רגשות כלפיו..
ואני מרגישה חופשייה לדבר איתו ויש לי סוג של ביטחון להגיד את הדברים שאני חושבת ויש לנו ויכוחים מעניינים...
אבל הוא פדנט. ואני בלגניסטית, וכל המשפחה שלי בלגניסטית ואנחנו חיים בדיר חזירים כי כולם מבלגנים ואף אחד
לא מנקה ומסדר, ואצלו בבית אבא שלו אובססיבי לניקיון ככה שאם הוא אי פעם יבוא אליי, זה לא יהיה טוב.......
לא, גם לא אחרי יומיים עבודה. אולי זה רק יהיה קצת פחות גרוע, אבל טוב - לא יהיה.
בכל מקרה היה לי כיף וחזרתי באופוריה הביתה... ברור שגם התנשקנו (דווקא ממש בקטנה יחסית), התנשקנו גם
בדייט השני שלנו (הקודם). אז.. בא לי שנהיה חברים. בא לי לשכב איתו או לפחות לגמור איתו בתור התחלה
אבל שזה יהיה בזמן ונכון ומתוך רגשות הדדיים ו(סוג של)אהבה. אני ממש רוצה שזה יהיה איתו....
אבל יש לי ספקות לגבי העניין. חוץ מעניין הניקיון והפדנטיות (זה ממש בקטנה) - הוא בן 26, זה לא בדיוק לכבוד
שלו לצאת עם מישהו בת 19 וחצי. הפער ממש גדול. ואולי הפער בגילאים יגלה עוד כמה פערים בחיים שעוד לא
עליתי עליהם וזה יעשה בעיות... וחוץ מזה יש לו המון ידידות... והוא מתחיל עם כל דבר שזז.. רק שאני לא יודעת
אם זה כי הוא ממש נואש לקשר וזה ייפסק כשיהיה לו כזה (אהממ... איתי אולי?) או שזה פשוט משהו באופי
ושזה ימשיך גם אח"כ. לא יודעת. ויש עוד כמה דברים קטנים שקשה לי לתאר אבל הם גורמים לי לא כל כך להבין
מה הוא באמת רוצה. מה באמת הכוונות שלו.
אוף אני לא יודעת, המתח די הורג אותי, ובעיקר עכשיו כשאני יודעת ממנו שאחרי הדייט השלישי הוא עושה את ההכרעה
בדר"כ - מה שאומר שאם יהיה דייט רביעי, זה סימן שהוא מאוד בקטע ורוצה להמשיך בקשר, ואם לא יהיה... טוב...
את זה אני אדע מתישהו...
אז אתמול, יום אחרי שיצאנו, אחה"צ - שלחתי לו הודעה "היה לי כיף אתמול :)" והוא שלח לי "גם לי היה :)" - שאני לא
בטוחה מה זה אומר, אבל בינתיים בטח לא משהו בהכרח רע. כי עם אחד אחר שיצאתי איתו, כששלחתי לו הודעה
כזאת אחרי הדייט השלישי, הוא לא ענה לי כמה שעות (אולי בעצם כמה דקות) ואז התקשר ואמר "אנחנו צריכים לדבר".
אז אני מניחה שאם הוא שלח לי הודעה כזאת, סימן שיש כאן משהו הדדי.
אהה ואם הוא היה יודע מה עשיתי שניה אחרי ששלחתי לו את ההודעה, ובערך בזמן שהוא סימס לי בחזרה -
אני חושבת שהוא היה די מתגרה. וזה גם היה מחמיא לו על הדרך :)
אז אני באמת מקווה שהקשר בינינו יתפתח לשלב כזה שאני אגיע לספר לו על זה מתישהו.
עכשיו אני לא יודעת אם אני אמורה להיות זאת שיוזמת את הדייט הרביעי - או שהוא. את הראשון והשני הוא יזם
(הוא גם זה שהתחיל איתי) ואת השלישי אני כביכול יזמתי. אוף אני לא יודעת. אני מניחה שאולי שינה טובה תעזור
לי להחליט, או לפחות לא תזיק (עזבו, אני מושפעת מהשאלות היגיון של הפסיכומטרי - "מחליש/מחזק/לא מחליש/לא מחזק/
לא רלוונטי/שלילי/חיובי/אי-שלילי.... וכולי).
אז...... לא יודעת. נראה.
ושיט, ממש גדלה לי הבטן! חייבת לעשות כפיפות בטן והמון. בקיצור- ספורט. המון!
אני הולכת להכין דברים לשמירה. ואוכל למחר. ולצחצח שיניים וגם רציתי לסדר את החדר אבל זה לא ילך.
לילה טוב. מקווה שהקשר בינינו יצליח כי אני רוצה שהוא יהיה חבר שלי. הנה, אמרתי את זה.
אה, אני גם רוצה שהוא יגיד לי "אני אוהב אותך", אבל אני מניחה שזה לא יהיה בחודש הקרוב.
אהה והוא בתול.
| |
מטריף אותי
יואו אני לא יכולה עם המתח הזה, פעם שלישית זאת הפעם שבה מכריעים,
ואני כל כך רוצה שזה יצליח, כל כך רוצה שהשבוע ימים הזה שלא הצלחתי להתרכז בו בשום דבר
ושגרם לי לפתוח פער בפסיכומטרי ובסופו של דבר כנראה יוביל לנזק בציון שלי, באמת יהיה שווה את זה.
אני כל כך רוצה שזה ילך בינינו, שאני לא אדפוק שום דבר, שלא יצוץ שום דבר... שפשוט נהיה ביחד....
שפשוט יהיה לי כבר חבר, ועוד הוא, שיש לנו כזה חיבור טוב ביחד ואנחנו כל כך פתוחים אחד עם השני...
די נו, שפעם אחת ילך לי כבר...
בניתי על הנסיעות בתור זמן ללמוד, ומאז שאני רואה אותו אני לא מצליחה לעשות שום דבר בנסיעה
חוץ מלשים ראש אחורה ולדמיין אותנו מתמזמזים ואז שוכבים... וכשאני מנסה לעשות משהו אחר פתאום
אני חוטפת בחילה.
בא לי כבר להיות אחרי השלב של הדייטים הראשונים, שנגדיר אחד את השני חברים והלחץ יירד.
ואז נוכל פשוט לשכב או כל דבר אחר בלי לחשוב פעמיים איזה רושם זה יעשה.
פשוט סתם..........
יואווווו למה זה כל כך מטריף?!?!?!!?!!!
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
