פורקן וכל זה |
 כינוי:
הגיגית בהפרעה בת: 33
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
לדבר עם מישהו
לפעמים כל כך בא שמישהו יבוא ויתייחס, ויתפעל ויחבק ויאהב...
פשוט מן צימאון כזה לתשומת לב.. שזה הורג.
גורם לי להתנהג בצורה לא הגיונית ואוף נמאס לי כבר לדבר על זה.
כל כך בא לי לכתוב לו את הדברים האלה כדי שיבין אותי ויגיד לי "את לא היחידה
שמרגישה ככה, הנה, גם לי זה קורה.. את הרבה יותר נורמאלית ממה שאת חושבת..."
וזה חסר.
ואני יודעת שאותו אחד שהיה כותב לי את המילים המדהימות האלה - עכשיו חושב שאני
איזו מטומטמת ובטח כבר יש לו מישהי אחרת בראש וזה כל כך מעליב ופוגע... ולא באשמתו.
אני צריכה לדבר, כי זה בלתי נסבל ככה............
וכן - אני בוכה עכשיו.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
