paper bags

אני עומד בתחנת האוטובוס המכוניות נוסעות במהירות מטורפת ואני עומד מול המכוניות ואני בקושי מצליח לטפוס את הצבע שלהן לפני שהן עוברות ומותירות אותי תוהה ומבולבל. יש פחית אקסל על הכביש אני תוהה איך עודנה שלמה ובטוחה בום אוטובוס הגיע ושיטח את הפחית לגמריי. אני פחית מעוכה על הכביש שוכב בתוך שלולית של משקה אנרגיה.

הגשם בא, אחרי שכל כך התפללתי כבר להגיע הביתה ולהתקלח. הוא הגיע ושטף אותי הוא הגיע בידיוק בזמן ועכשיו אני מרגיש רטוב וחמים ולא בא לי לשטוף את עצמי ולהוריד את הריח הזה של החורף של הקרבה והדבר הזה שמסמל בשבילי זמנים טובים ויפים כשהיה לי קל ואהבה זה היה היום יום והגעגועים היו לא משמעותיים ומרכזיים כמו עכשיו. אני לא מתבשל בחרא של עצמי יותר, אני יוצא לרחוב ועומד בגשם ובוכה ואף אחד לא יכול להבדיל בין הדמעות לטיפות הגשם הקרירות שמחסות אותי. כיף לי וכיף לי להתכרבל איתך.