לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

paper bags


i am a paper bag


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2012    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
26272829   




הוסף מסר

2/2012


הכל הולך היום
ועד שאתה חושב שהצלחת לקום על הרגלים ולאחוז בחיים בשתיי הידיים
הכול הולך היום

נכתב על ידי , 29/2/2012 23:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הדברים הקטנים


כולנו ילדים. נשמות זכות ותוהות בעולם הצללים

גם העייפים, גם השקועים במצולות והכלואים בגופים מתפוררים והופכים אט אט לאבק

כי בטווח ארוך מספיק אתה פחות מגרגיר אבק והטווח שניתן לך זה מה שיש

ויש לי את כל הסיבות להיות מאושר כי יש לי את כל ההזדמנויות שיכולתי לבקש

ואני בן זונה בר מזל

והדברים הקטנים גורמים לי להמשיך הלאה

נכתב על ידי , 25/2/2012 17:49  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני מגיע


היה לי חשק היה לי צימאון היתה לי תשוקה שנים שאני יבש אבל עכשיו אני שמח אני רוקד אין לי דאגה בראשי כמו תינוק ערום, תחבוט לי בישבן, עולם! תחבוט לי בישבן ותשחרר אותי לחופשי! תחביא את הסודות שלך טוב טוב, עולם. כי אני מגיע למצוא אותם.

 

 

נכתב על ידי , 23/2/2012 17:20  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בריחות


אמרנו להתראות אולי אלף פעמים ומתת אצלי בידיים אין סוף פעמים והעיינים שלך כחולות וקפואות והשפתיים שלך גם
ועכשיו אני לא יודע איך להמשיך אני אף פעם לא יודע איך להמשיך, אני לא ממשיך אני נוסע
נוסע רחוק. רחוק מכאן
אני עולה על הכביש המהיר ועולה מגיר לגיר

נכתב על ידי , 18/2/2012 22:26  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יתום למדיי


כשאתה באמת שונא את אחד ההורים שלך, אימרות כמו "אבל הוא אבא שלך, הוא דם מדמך" נהיות לא רלוונטיות
גם כשמתקשרים אלייך מבית החולים להודיע על פטירתו, והמצב המנטלי שלך שבו הוא מת הופך לפיזי ומוחשי, חוץ משיטפון בלתי פוסק של זיכרונות רעים לא מגיע דבר. לא רגש, לא רחמים ובטח לא דמעות.
אני לא אדם קר, אבל אין לי שום ערך סנטימטלי לגוש הבשר הזה שיצאתי ממנו. זה נורא קצת בעיניי.
וגם כבר לא כל כך אכפת לי שלא הוריש לי דבר, והבית החפצים וסכום זעיר של מזומנים הגיע ישירות לחברתו הנוכחית. אני משתדל להרחיק את הנטייה החוצפנית הזו שלי לשפוט אנשים. אבל מדובר ביצורה מגעילה למדיי, שעליי להפגש איתה ולראות מה ניתן לעשות כדי שאקבל לרשותי את בעלות הבית. לא שהרצון שלי כרגע לגור במושב כל כך גבוה, רק שאני מעדיף להיות שם מאשר שהזקנה תמכור את הבית לזרים.
מי יודע, אולי היא תרגיש שהבית צריך להיות שלי, ותמכור לי אותו במחיר מינימום. אבל לפי הכרותי איתה, כל המרבה במחיר,זוכה.

אני נכנס לקטגוריה המוזהבת של אוליבר טוייסט. אני רודף ופוחד משינויים. מוזר שדווקא מותו של אבא שלי, דם מדמי, מסתמן כרגע כשינוי טוב.
נכתב על ידי , 16/2/2012 09:58  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רדיפות


מעיר אל עיר, רודף אחרי קצת שלווה חי על חד פעמי משתמש וזורק ואין לך כלום חוץ מחורים למלא ושאלות לפתור

אתה מרכז של תהו ובואו בין שמיים לארץ יצור אבוד בין מיליונים

ואתה יודע שבחיים לא תהיה מאושר עד שתלמד לחיות בלי התחושה התמידית שמשהו חסר

ובחיים לא תאהב עד שתלמד שהחיים הם לא הכל או כלום

נכתב על ידי , 11/2/2012 22:47  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 




הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , סיפורים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפארוק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פארוק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)