paper bags
i am a paper bag |
| 9/2011
תוכים ירוקים
תוכים ירוקים על העץ הערום מציצים ציוצים של בוקר ויש לי אותך ויש לנו שמש ושמיים וירוק ואחד את השני וזה כל מה שהינו צריכים וכמה אהבה יותר ממה שאני יכול להכיל ואני מרגיש שאני הולך להתפוצץ מרוב אושר ועדיין כל כך שליו. "אני פשוט מפחדת שכל זה יעלם" "אני לא הולך לשום מקום"
| |
מסעות בזמן
אתה סופר כמה שנים אחורה או קדימה ומקפץ בשלוליות של הזמן יש לך יותר מידי חורים בהשכלה וזה מקשה עלייך את חיי היום יום העלובים שלך. חשבת שבגלל שאתה עובד בדואר אף אחד אף פעם לא ישאל אותך דבר מה, דברים מלבד "כמה עולה הבול לרפובליקה הדומיקנית?", או כמו "תפתח את הקופה ותביא לי את כל הכסף המזדיין, לפני שאני פותח לך את הראש, ברור?" דברים שלומדים לענות עליהן, אתם יודעים, באקדמייה לדואר. אז כשחזר יום אחד בערב קריר ורגיל למראה והתיישב על הספסל שבפארק להביט בלבנה, הוא אהב את הלבנה. הוא אמר שאחרי אלוהים היא התגלמות האדישות, והרבה לקבוע איתה תחרות מבטים אכזרית מידי ערב, התיישבו לצידו בחורה היא שאלה אותו אם הוא מאמין באהבה. הוא הביט בלבנה בהכנעה, יודע שהערב הוא הפסיד, והביט בבחורה. שערה ליטף את פנייה הרכות, תווי בניה העדינים קראו לו באפלה המזמזמת."סלחי לי?" הוא שאל בנימוס מהופנט מהיצור הנקבי אשר פולט עליו פורמונים כהתפרצות הר געש. "אהבה" היא קבעה, "אתה מאמין באהבה" הוא הביט בה למספר שניות והחזיר מבט ללבנה "לא. אבל אני מאמין במסע בזמן"
| |
שיר היורה
אני עומד בתחנת האוטובוס המכוניות נוסעות במהירות מטורפת ואני עומד מול המכוניות ואני בקושי מצליח לטפוס את הצבע שלהן לפני שהן עוברות ומותירות אותי תוהה ומבולבל. יש פחית אקסל על הכביש אני תוהה איך עודנה שלמה ובטוחה בום אוטובוס הגיע ושיטח את הפחית לגמריי. אני פחית מעוכה על הכביש שוכב בתוך שלולית של משקה אנרגיה.
הגשם בא, אחרי שכל כך התפללתי כבר להגיע הביתה ולהתקלח. הוא הגיע ושטף אותי הוא הגיע בידיוק בזמן ועכשיו אני מרגיש רטוב וחמים ולא בא לי לשטוף את עצמי ולהוריד את הריח הזה של החורף של הקרבה והדבר הזה שמסמל בשבילי זמנים טובים ויפים כשהיה לי קל ואהבה זה היה היום יום והגעגועים היו לא משמעותיים ומרכזיים כמו עכשיו. אני לא מתבשל בחרא של עצמי יותר, אני יוצא לרחוב ועומד בגשם ובוכה ואף אחד לא יכול להבדיל בין הדמעות לטיפות הגשם הקרירות שמחסות אותי. כיף לי וכיף לי להתכרבל איתך.
| |
רוד טריפ
שוברת לבבות קטנה, מופיעה לי באמצע הרוד טריפ למזרח ומוציאה אותי מדעתי בחדר מוטל עפוף ואפור נעלמת עם הבוקר ומשאירה מאחור כל מיני שאלות שהן בכלל לא לעניין. מהמקום שבאתי ממנו אין הכרה ברגשות או דמעות או שיגעון. אבל יש מקום גדול למסורת ועבודה. וכשאת מופיעה לי באמצע הרוד טריפ לשבת במושב וטורפת אותי על יד הלול של השכנים ומשאירה עליי קירקורים ודוקרת אותי במקורך הכובש עד שאני מדמם על השביל כל הדרך הביתה. וכבר שנים שאני שקוע בתוך עצמי. אני קוטע מילים של קרובים רחוקים מעליי ותופס לי פינה רחוקה להתעסק בעצמי עוד קצת, והם כולם רואים שאני קרוע וכואב, ובטח אני נראה פחות מסתורי ממה שאני חושב, כך כולם. ובטח כבר חשבו שיביא מישהי אחרת, כשהגעתי נטול בחורה ומצוייד בשתי קופסאות סיגריות וכמה ג'וינטים לשבת מתחת למרפסת לעשן וללטף חתולים, ואת עצמי בשקט. פתוח לרווחה לפני כל המשפחה. אישה עצמאית ורדופה ברגעים ריקים את מציפה, כאילו אצלי ביד. את אצלי תמיד ביד
| |
פסוקת רגליים
בא לי אותך אפורה ומשורטטת בקווים גסיםפשוט כך. לא חשה כלל בקיומי, ושוקעת לך בממדים רחוקים. זולה ורחוקה, קרובה מאי פעם.
| |
משנה מקום משנה מזל
על החול התוסס של תחילת ספטמבר, אני נזכר בעפיפון ששחה לו באויר והתנדנד בכבדות, חלמנו ביחד על להתעופף כעפיפון ועל ארץ רחוקה וטרופית. כשאמרת שאת נוסעת, הדבר הראשון ששאלתי היה "תאהבי אותי, גם אם אהיה רחוק ממך?" ואת צחקת בהתחלה גיחכת ואז התפקעת קמת, העפתי עליי קצת חול "בוודאי שלא!"צעקת בעוד שאת רצה לכיוון המים "תפוס אותי!" תפסתי אותך אבל אני עדיין לא יודע אם את אוהבת אותי למרות שאת רחוקה
חשבתי לנסוע לארה"ב, אבל אני חייב למצוא מישהו יציב שבא לו לטייל. אם אסע לבד אני אטבע, זה ברור לי. אבל עליי למצוא את השותף המושלם לטיול אולי שם אני יצליח לעשות את מה שאני לא מצליח לעשות כאן, להתחיל את חיי. יותר מידי זיכרונות פה, אולי בכל זאת אני אסע לבד, אולי להתחיל שוב מכלום יעשה לי טוב.
| |
לדף הבא
דפים:
|  כינוי:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
