הפחד המשתק הזה של הלילה מדהים אותי כל פעם מחדש אני חיי איתו כבר כמעט 3 שנים רוב הזמן הייתי תחת השפעה של סמים ככה שהוא לא היה כל כך מורגש
בתקופה האחרונה מה שקורה בעצם זה שאני לא משתמש יותר ניקיתי את עצמי לחלוטין
לא יכול להגיד שאני לא מתגעגע לזה אבל אלה לא חיים
לא בשימוש יום יומי שכזה
אני ממש מתוסכל כבר
ביום אני הבנאדם הכי רוחני שמח ונועז שקיים
בלילה אני הכי מופחד שיכול להיות ומלילה ולילה זה הולך ומחמיר
מה אני יעשה אני לא ידוע
איך אני אעבור את זה בודדים הם הלילות שאני יכול לישון כמו שצריך בהם
אפילו כשחברה שלי איתי אני לא מצליח להירדם בזמן שהיא ישנה ואני פה כותב את הדברים האלה
מחשבות הרהורים פחדים רצונון שאיפה לשלמות עלמית
בעיקר פחד ממה שיהיה איתי ומחשבה על העולם שסובב אותי
לא רוצה לעבוד לנצח נשמע לי רע
''ככה זה לא אלו הם החיים''
לא רוצה למות לא רוצה לחיות
רוצה למצוא משהו טוב משהו לעשות
לפעמיים אני מרגיש שגם אם הצליח לחולל את השינוי הגדול שאני מדבר עליו זה לא ישנה דבר
אני מסתכל על עצמי כקורבן של המערכת כמו רבים אחרים
רק שאני מודע לזה
מרחם על עצמי יותר מידי
אבל איפה כל הכוח להתגבר על זה ולהשתנות להיות מעבר לכול הדברים האלה
לפחות אני יכול להתנחם בזה שיש לי מודעות עצמית
שיהיה לך לילה קל