חוסר שקט

משאירה פה את הפוסט הזה, בתקווה שיום אחד יגיע למומלצים.

אז תמליצו, טוב?

קראתי את הפוסט שבמומלצים, 'מערכת א-חינוך', ושוב הזדעזעתי. השבוע זאת כבר הפעם השניה שהזדעזעתי, ממה שקורה כל כך קרוב אליי, אבל כך כך רחוק.

שלושים ומשהו ילדים בכיתה? צימצום של בני אדם למספרים? היררכיה בין תלמיד למורה? חוסר הקשבה? 

חצי מהחברים שלי חיים במערכת כזאת, ולא מרוצים. איך אפשר להיות מרוצה? למה נועדו בתי ספר, אך ורק להשבחת הציונים? זהו? 

אז זהו, שיש מקום אחר. קוראים לזה חינוך דמוקרטי.

לפני שמתחילות ההטחות כגון "זה בית ספר לדיסלקטים!" "יוצאים משם בלי בגרות!" או אפילו "כולם שם שמאלנים!" תנו לי לספר מה זה, בעצם, בית ספר דמוקרטי.

בעצם לא מה זה בית ספר דמוקרטי- מה הוא בית הספר הדמוקרטי בחדרה.

בבית הספר הדמוקרטי בחדרה, בין המורים לתלמידים יש כבוד הדדי. לא כי כופים על התלמידים לכבד את המורים, כבוד  ה ד ד י  מה שאומר, שאני מכבדת את המורים שלי, בדיוק באותה צורה שהם מכבדים אותי, כי גם אני, וגם אישה עם תואר שלישי בהנהלה\ספרות, שתינו בנות אדם. לשתינו יש נשמה, ומוח, ולב. אם המורה פגעה בי- אני לא נמעכת לפינה- אני מוזמנת להעלות אותה לוועדת משמעת. מה זה ועדת משמעת? וועדת משמעת מורכבת מתלמידים ומורים, שנבחרו על ידי כל הקהילה ( למורים, תלמידים, הורים ובוגרי בית הספר יש קול שווה) בבחירות דמוקרטיות

הועדה תשפוט את המורה, ותחליט אם מה שהיא עשתה ראוי לעונש, ואם כן איזה עונש. אותו דבר פועל גם בכיוון ההפוך- אם אני עשיתי משהו שנראה למישהו (מורה או תלמיד) לא נכון, לא מכבד או פוגע, הוא יכול להעלות אותי לו.משמעת, ושם, אקבל עונש בהתאם למעשה שעשיתי.

מורה לא יכול לתת עונש בעצמו.

בבית הספר הדמוקרטי בחדרה, ההישגים לא נמדדים על ידי מספרים.

יש עבודות להגשה, ויש הערכות, אבל חוץ מבמבחני הבגרות עצמם, אין שום ציונים. איך אנחנו יודעים מה אנחנו שווים? תמיד תוכל לשאול את המורה, להסתכל במה שעשית השנה ולהעריך בעצמך, ועוד אלף אפשרויות. מה שהציון עושה, זה מקטין אותך למספר. בעיניי לפחות זה דבר ברברי ונוראי.

בבית הספר הדמוקרטי בחדרה, הלמידה נמשכת כל הזמן. בין אם אתה מדבר על חברים, משחק בחול או לומד בשיעור לשון, אתה תמיד לומד

לומד על החיים ועל עצמך, ועל מי אתה, ואיך אתה מתמודד בחיים אם דברים אמיתיים.

יש גם חונך, איש שאחראי עלייך, אחד מהצוות שאתה בחרת לעצמך, שעושה איתך פגישות ומברר מה איתך בחיים, גם בלימודים וגם בחיים האישיים.

בבית הספר הדמוקרטי בחדרה- אתה לא חייב להכנס לשיעורים. בתחילת השנה, אתה בחור לאילו שיעורים תכנס במהלך כל השנה, ואליהם אתה מתחייב. אתה יכול למלא את כל המערכת שלך, ואתה יכול גם לבחור רק שיעור אחד, או בכלל לא. אז איך עושים בגרות?! קודם כל, כמעט כולם עושים, מה שלא קורה בכל בתי הספר הרגילים. דבר שני- האמונה היא שבגרות היא לא הדבר הכי חשוב בחיים, שיש עוד הרבה דרכים להצליח בלי התעודה הזאת, ושאם תצטרך אותה בעתיד, תמיד תוכל להשלים.

יש עוד המון פאקים בחינוך הדמוקרטי- יש צביעות, וזה עולה מהון כסף, ועוד הרבה דברים. אבל בכל זאת, לדעתי זאת האופציה הכי טובה שיש היום.

*אני לא אומרת שכל בתי הספר הרגילים הם כמו שתיארתי בהתחלה, רק שיש כאלה.

אני מפסיקה לכתוב פה.

יותר מידי אנשים שאני מכירה, יותר מידי דברים אישיים.

להת'