יש מקומות שונים שאנשים קוראים להם בית. בין אם זאת בקתה, ארמון, מערה, בניין דירות וכו'. יש אינסוף עיצובים מדהימים. חלקם נוחים, חלקם נוחים פחות. מה שבטוח הוא שהעיצוב הזה לא מומלץ לאנשים הסובלים מקלסטרופוביה.

במרכז ורשה עמדו שני בניינים. המרווח ביניהם היה נראה כך:

(משמאל הצד הקדמי של הרחוב. מימן הצד האחורי- המזבלה השכונתית )

ואז לפתע המרווח הזה התמלא:

מה זה? תשאלו את עצמכם. מזגן חדש ומשוכלל? לא. זה בית קומותיים.

ובשביל שלא תתילו ספק בדברי, אערוך לכם סיור.

נתחיל מהכניסה:

בקומה הראשונה יש מטבח קטן ומאחורי הדלת שירותים / מקלחון:

בקומה השנייה יש מיטת יחיד ושולחן כתיבה

כדי לקבל ראיה מרחבית ולהבין איך כל זה נדחף לתוך החל הצר הזה בין הבתים, הינה החתך של הפרויקט כולו:
רוחב של 122 ס"מ, גובה 9 מטרים, ואורך הבסיס 10 מטרים.

מבחינתי הכל יופי, אבל אני תוהה לעצמי, איפה המקרר וארון הבגדים נכנסים פה?

וכמובן השאלה החשובה:

מי גר פה?

כרגע אני לא יודעת.

אבל בחצי השנה הראשונה לקיומו, גר בבית הזה הסופר הישראלי אתגר קרת:

והוא בעצם היה זה שעמד בראש הפרויקט הזה.