מאתיים טיפות של אושר

תמיד יש את הרגע הזה, בו אני בוהה לשניה באוויר, איזה שיר מתנגן ברקע, ואני חושבת על העקצוץ הקטן שנובע מזה שאני לבד. העצב הקטן הזה, קצר המועד, שתוקף, דוקר לשניה. ואז נעלם.

ואני נשארת לתהות, האם באמת טוב לי לבד, או שטוב לי ביחד?

Meet me on the other side,

Mornie.

תוספת קטנה - ראיתי את גלעד שליט בשבי שוב בחדשות. אני כל כך רוצה שהוא יחזור, ושיהיה בריא ושלם בגופו ובנפשו, אמן!

ואם עוד מחבל אחד מתפוצץ/יורה עלינו, אני נשבעת שאני חותכת לו את הזין ודוחפת לו עמוק במקום האצבע המורה (צריך לעקור אותה בשביל זה כמובן).