מאתיים טיפות של אושר

בעולם בו אחיך הופך להיות האויב שלך לפרקים, אין תמימות.

בעולם בו שאר הבשר היחיד שימשיך איתך את החיים האלה לעוד הרבה שנים, מתנהג כמו חיה רעה, ואחר כך מתחרט, אין מחילה.

איך יש מחילה? רק המחשבות שלו מזהמות את הנפש שלי.

מי שמאיים על קרוביי, לא יכול להיות אחי, הוא חייב להיות האויב שלי.

אף אחד לא יאיים עליהם, אתה שומע??