מאתיים טיפות של אושר

רק אתמול דיברנו על זה. אני שמחה בחלקי, מסופקת. לפעמים אפילו מאושרת. השמיים הם יפים בבאר שבע, הכוכבים מדהימים ביופיים כשאני חוזרת מיום ארוך ומלא לימודים ב11 בלילה אל דירתי. חבל שאת האושר קשה לצייר. ניסיתי לצייר את הכוכבים, אבל מפאת חוסר הזמן והעייפות, לא הצלחתי לתאר את יופיים הרב, רק בשרטוט פשוט ונעדר חן, שכל ילד בן חמש יודע לצייר אותו.

טוב לי.

אתמול היינו בארוחה משפחתית: אחי, אבי ואני. וזו הארוחה הראשונה בה באמת נהניתי. בה כמעט לא רבנו ובה היה נחמד לדבר. אכלנו דג וצ'יפס בטטות ואבא גם הכין סלט. אחרי זה שטפתי כלים כי אחי היה עייף. ועל אף עייפותי המצטברת, נהניתי והרגשתי שגם הם נהנינו. הייתה סוף סוף אוירה של משפחה בבית.

תודה לאל ולשכינה.

מורניה.