מאתיים טיפות של אושר

מה שהכי לא מטריד אותי זה למה אתחפש. כנראה שלהתחפש לזונה עם תפקיד לא מעניין אותי, וכיוון שזו האפשרות היחידה הנוחה יחסית בשביל לרקוד במסיבה, כנראה שאוותר על זה.

יש שקט בדירה. השכן לשם שינוי לא מפוצץ לי את הראש. הבנתי שבמרכז ירד גשם, כאן לא יורד כלום ורוח קלילה עם קצת חול מתגנבת דרך החלון.

אני רגועה, שזה גם משהו שונה מהרגיל. יש תרגילים לפתור, אבל הידיעה שעכשיו אוכל לעשות שחיה והשקט המפתיע נותנים מרגוע. כבר לא חושבת הרבה על ההוא, החלטתי לזרום. הייתה לי רשימה בצד של התנזרות. אני לא מתנזרת, פשוט עושה מה שבא לי. נראה לי עדיף.

עשיתי לעצמי היום צמה ענקית וישרה ואני גאה בעצמי. הכי הרבה שידעתי פעם לעשות זה להעביר את השיער קדימה ואז לעשות צמה. יצא יפה :)

אתמול ידיד שלי עשה לנו לק בציפורניים. הוא טען אח"כ שהכרחנו אותו, אבל באותו הרגע נראה שהוא די נהנה מזה.. ואתמול גם לראשונה מזה שנתיים התחרפנתי באמת כמו שצריך, כמו שהייתי עושה בתיכון עם חברות, כשלא היה אלכוהול ולא הייתה טלוויזיה בחדר להסב את תשומת ליבנו אליה. עכשיו היה קצת אלכוהול, אבל איכותי. והפעם גם החבורה כללה בן אחד, שזה הישג, כי אף פעם לא נפתחתי ככה בפני אדם מהמין השני, שלא לצורך זוגיות. אני חושבת שחברות שלי שמחו לראות אותי ככה, סוף סוף נפתחת. אני מכירה אותן בממוצע קרוב לשנה. הגיע הזמן לא?

אני עובדת על זה: אינטימיות עם חברים. מסתבר שבאמת לא הייתה לי אינטימיות כזו עם אנשים כמה שנים ביסודי, ועכשיו זה בא ומתנקם בי. הצורך בצומי או הצורך באינטימיות, שאין לי אותה כל כך עם אחי, ועם אבא הרבה שנים שהיא נעדרה, וגם היום היא לא כמו שהייתי רוצה. עם בני זוג קיבלתי אותה, ולכן תמיד פניתי לשם. היום אני מבינה שגם חברים יכולים להציע את זה ואף רצוי להסתמך עליהם בעניין, ולא עם כל בחור שבא והולך. עשיתי את הסוויץ' ועכשיו זה יותר טוב :)

לחיי השינוי שלי!

מורניה