מאתיים טיפות של אושר

אז החוקים הם:

חוק ראשון: אסור לסגור את ישראבלוג! הוא באמת הבית, וככזה הוא צריך להישאר. אני לא יודעת היכן אוכל לפתוח בלוג אחרי כן. תפוז התמסחר ובלוגר של גוגל.. טוב, הוא פשוט של גוגל. מספיק שיש לי שם מייל, אני לא רוצה שכל תחושותיי יתגלו לספק החיפוש המטומטם הזה.

הכרתי כאן לפחות אדם אחד גם במציאות - משמע, כן כן, נחשפתי! ובעברי בבלוג אחר שכתבתי גם יצא לי להכיר במציאות אדם יקר מציאות, שלצערי בשנתיים האחרונות נותק הקשר שלי עימו. הבלוגים האלה הם מקום נהדר להכיר אנשים חדשים, להבין מי האדם שמאחוריי המילים. זה לא קורה הרבה כי לא כולם רוצים להיחשף, ובצדק, זה עדיין בלוג. אבל כשזה קורה, זה נהדר. אז אנא, אל תסגרו את ישראבלוג!

חוק שני: לשמור על החוק הראשון!

וזהו להיום,

מורנייה.