הכחשתי את הצורך להשלים שיעורים במישדי"ח. הרשיתי לעובדה שיש לי תולעים, ושהטיפול בהם גוזל ממני כוחות פיזיים להיות התירוץ שלי ללא לעשות כלום.
ביום ראשון יש לי מפגש מחודש עם מקור התולעים, ואני אשים כפפות ולא אכפת לי שהאמהות יסתכלו ויבינו שהן גרמו לי לסבול. אין לי סבלנות למי שלא מטפל בעצמו.
צמח לי משהו לא ברור ליד עמוד השדרה. בעזרת ה' שזה רק פצעון ענק שמנסה לצאת. אין לי הרבה פצעי בגרות על הגוף ובטח שלא ליד עמוד השדרה.. מישהי היפכונדרית אה?
אז ביום ראשון רשמית אני חוזרת למסלול הלימודים, עם פער במישדי"ח, עבודה אחת להגשה בעוד חמישה ימים וחולשה כללית כי עלי לענה (שיבא) זה רעל ארסי מעין כמוהו שרוצח תולעים ומוריד לי את היכולת השכלית לזו של קוף שיודע לקרוא (סיימתי את הספר השני בסדרת הירושה - מסהים מסהים מסהים!). מדהים שיצאו לי 3 פעמים מסהים במקום מדהים.
הדבר היחיד בו תרמו התולעים הוא שהפסקתי לכסוס ציפורניים. וזאת כיוון שדרך ההדבקה היא על ידי הכנסת הביצים לפה כשהן כלואות תחת הציפורניים.
הראש שלי מתחיל לנוע מעצמו מצד לצד, נראה לי שכדאי ללכת לישון עכשיו.
מורנייה
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Mornie Is Come