יש ויש עכשיו מכל טוב וכל דבר. החיים שלי הם קצת טנלובלה עכשיו, אבל כנראה שרק סערות כאלה מחזיקות אותי מעל המים מבחינת עניין בחיים האלה. יש לי חבר טוב, והוא גם הופך אט אט להיות חבר קרוב, ויש לי 'מאהב' לשעבר, שהופך להיות אח. מבלבל מה?
אני מאוד רגועה מאז שהוא חזר מחו"ל. הייתה לנו שיחה בה נתתי לדמעות שלי לזרום, וכנראה שזה בדיוק מה שהייתי צריכה לעשות כל השנים האלו כשעצרתי את הדמעות ונמנעתי מלחשוף את עצמי עד הסוף. אמרתי לו שאני אוהבת אותו, ושאני גם אוהבת את האח, אבל לא באותה הצורה. אמרתי לו שככל שהוא יהיה יותר נווד חופשי כך גם אני אמתח את הגבולות עד שמשהו יישבר, וחבל. כי אני אוהבת אותו ומרגישה שיש לנו באמת בסיס משותף שאפשר לבנות עליו זוגיות אמיתית ומאושרת.
אתמול, בדרך הכי ישירה בעיני, הוא הוכיח לי שאנחנו יכולים לבנות את האינטימיות הזו, בזה שהוא הפסיק להיות אנוכי ונתן לי את המתנה שכל גבר יכול לתת לאישה שלו. בעידן שבו גברים גומרים מהר ועם חרדות ביצוע, בעידן שבו הפורנו אומר לנו שגבר גומר וזה מה שחשוב, ושאם האישה מקבלת משהו, הוא כל כך מינימלי שאין פה טיפה נתינה אמיתית, קם הגבר שקורא על טאואיזם, ומנסה באמת את הטכניקה שתאפשר לי להנות עד הסוף מהמין בינינו. זה לא קרה לי עד היום, ואני מאושרת מהבחירה שלו להעניק לי את זה. ולא פחות חשוב, התחלנו ממש להביט האחד לשניה בעיניים. זה קשה לו, כי זה מחייב אותו לקרקע את עצמו ולהיות פחות חופשי משהוא רוצה, אבל שנינו ילדי החופש מבינים שרק כך נהיה בחופש ביחד.
מורנייה
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Mornie Is Come