יש לי כל כך הרבה שאלות, לעצמי, ולשאר העולם. אבל בעיקר לעצמי. מה יהיה איתי? לאן אשתייך? כיצד לבחור לאן ללכת? איפה להשקיע, וממה להימנע?
יותר מדי אפשרויות, יש אנשים שהיו חולמים להיות במקום שלי היום. שיתנו להם כל שיבקשו. אבל זה לא עובד ככה. בשביל כל אופציה צריך להתאמץ ולהגיש טפסים ולעבור מבחנים, ולהצליח בהם ו"לחרוש" כמו שאומרים. כבר שכחתי את המתמטיקה שלי, שכחתי את העברית והאנגלית שלי, שכחתי הכל!
אלוהים ישמור, מה יהיה איתי?
אני חייבת לבחור, אבל במה אבחר? כרגע יש לי פיקסציה אחת בראש, אבל לא כך בוחרים, לא לפי הקבעונות שלי. בוחרים לפי מה שבאמת מתאים. אלוהים יודע שכדי להיות רופא היום צריך להקריב כמעט את כל מה שיש לך. איך אסתדר? איך אוכל להמשיך לעזור למשפחה כשהם צריכים אותי? איך אוכל לפנות מעט זמן גם לדברים שגורמים לי הנאה? מתי ואיפה אוכל להכיר את בן הזוג שלי לחיים? מתי יהיה לי זמן לגדל משפחה, ובעצם להגשים את החלום שלי למשפחה גדולה משלי? כל כך הרבה שאלות, ורק אדם אחד יכול לענות עליהם, וזו אני.
אז כן, חשבתי ללכת לייעוץ בדבר מה כדאי לי ללמוד, אבל אני חוששת, חוששת שאקבל תשובה שלילית לגבי הקבעון שלי, חוששת שאני לא אראה מספיק טובה, מספיק חזקה, כדי להתאים למטרה שלי. חוששת שאכשל. ואם אני צריכה ללכת לייעוץ כזה, מה זה אומר עליי? אולי זה אומר שרפואה הוא לא המקצוע המתאים לי אחרי הכל. אולי זה אומר שאני מטילה ספק כי אני פוחדת מהכישלון? אולי אני עצלנית מסכנה ותו לא?!
התחקיר המעמיק הזה מפחיד אותי, ואין לי תשובות.
למה אין לי תשובות?