אוקי אז נעבור ישר לעיקר, מה השיר הזה מראה לנו מעבר למה שראינו עד עכשיו.
טוב, קודם כל הוא מתחיל בשיחה המעניינית של אנשי האחוזה, המשרתת, המאסטר, הליידי וכו על כך שהם דנים שמשעמם להם. כל אחד מהם מזכיר דמות מיתולוגית אחרת שכולנו מכירים מהספרות: ערפדים, אנשי זאב, מפלצות.
ועדיין הם מגיעים למסקנה שכל אחד מהיצורים האלה "משעמם" אותם בטירוף.
טוב, זו דרך מעניינית להסתכל עליהם, אני חייבת לומר XD ואז אנחנו מגיעים סוף סוף לקטע שתמיד ראינו בהתחלת הקליפים הקודמים, מיקו מופיעה ומבקשת להישאר שם בלילה.
כמובן הם אומרים את אותם שורות כמו שהם צריכים לומר, שמסוכן בלילה אז עדיף שתישאר. רק שדווקא בקליפ הזה היא לא יושבת מול השולחן, היא קופצת אליהם, שוב כמו מצטרפת ל"מחזה" על הבמה כמו שרואים בקליפ, ודי נעלמת או נסחפת לריקוד.
זה די מאשר את התיאוריה שלי שהם תקועים בתוך מחזה ולא יכולים לצאת, אבל יש להם רצון משלהם לצאת.
אחר כך היא מתעוררת במיטה, ורואה את המראה "האמיתי" שלהם, הייתי קוראת לזה. וכאן אהבתי שאנחנו רואים אשכרה איך היא מבינה שהעולם שהיא נמצאת בו מזוייף, וגם הזמן שהיא נמצאת בו מזוייף.
אז הקונספט הפעם, בשיר הזה - זה מי הדמות האמיתית בסיפור הזה, ולא רק מיקו עצמה. אלא מיקו שחושבת שהיא אמיתית, וחושבת שהם המזוייפים. ואולי בעצם הם האמיתיים, והיא המזוייפת והם מנסים להציל אותה מעצמה.
זה מעניין לשחק עם זה, במיוחד כשאנחנו יודעים שהאדם אוהב לראות את עצמו הכי מיוחד בעולם ובמרכז, וכולם משניים ולא רואה את ייחוד של אחרים.
אז ממשיכים הלאה, רואים את הזמן עובר ועובר, עם הלילה נשאר להיות לילה.
המשרתת שואלת: "האם המחזה עצר?" והליידי אומרת: "כי עשית טעות?", איזה טעות מדובר, טוב זה אני לא בטוחה. מוזמנים לחלוק איתי את הדעה שלכם.
ואז הם אומרים שהלילה הם נפגעו מהעולם האמיתי (בערך) ושהם הפכו "לעבדים" של התפקיד הראשי.
עוד קונספט מעניין במשחק, שוב רוב הסידרה של הקליפים הזו, לדעתי עוסקת במשחק ובמה! וזה מה שבאמת יותר מעניין לבחון פה. מזאת אומרת נהפכו לעבדים לדמות הראשי, מי מוביל את מי. כאן הם ממש כלואים, לא בגלל המחזה עצמו (מה שראינו את זה בשיר הקודם) אלא בגלל הדמות הראשית עצמה שמנחיתה עליהם את רצונה.
מעניין, איך דווקא הדמות הראשית, היא לא זו שתציל אותם. אלא דווקא היא ונוכחותה מגבילה אותם וכולאת אותם. והם רוצים להשתחרר ממנה. וזה מראה על המערכת היחסים שבין הדמויות משניות שתמיד בצל של הדמויות ראשיות. וזה גרם לי לחשוב, למה זה תמיד חייב להיות ככה בספרות או בכלל בבמה?
אז, עוברים הלאה XD, מיקו חושבת שהיא היחידה שהבחינה שהעולם שבו היא נמצאת מזוייף - טוב ברוכה הבאה למועדון מיקו. זה מה שאני תוהה כבר עשרות שנים, ללא תשובה אמיתית XD
זה מזכיר לי את אליסה בארץ הפלאות משום מה, אבל אני לא זוכרת אם היא תהתה על זה או לא. מיקו למעשה תוהה על זה, אז לפחות יש לה סוג של היגיון פנימי של "מה אמיתי", ו- "מה לא אמיתי" השאלה זה האם אנחנו יודעים בדיוק שמה שאמיתי בשבילה זה אמיתי בשבילנו, טוב לא כל כך בטוחה לגבי זה. אבל זו רק אני
וזה שרואים אותה בתוך הספר, משתנה בכל פעם כשהדפים עוברים, שוב מראה כמה היא בעצם דמות בדיונית שמדברת על מה אמיתי ומה לא. רק אומרת כהערה, מאחר שיש אנשים שלא אוהבים להגיד שהקליפ הוא מייצג את השיר עצמו. וזה שרואים אותה רצה כדמות מנייר, ונחתכת בכל פעם ולא מתה - ואז באה השורה "הזמן הופך לאינסופי", והיא צועקת שהכל לא בסדר, אבל אף אחד לא מקשיב לה. שוב, הקטע של הזמן שהופך לאינסופי, מראה שהיא כן מכירה את החוקים של העולם שלנו! שהזמן לא מסוגל להיות אינסופי, אבל לאט לאט אין לה ברירה אלא לקבל את זה.
אז השאלה המרכזית היא: מיקו שמדברת היא אמיתית או מזוייפת?
מבחינתי היה יותר מעניין לחשוב על כל הקונספט של מה דעתם של השאר עליה ואיך היא רואה את כולם כדמויות ש"צריך להציל".
טוב עוברים הלאה, אנשי האחוזה עכשיו מחפשים את הדף הנעלם שלהם להשלמת המחזה. רק שהפעם הם מגיעים למסקנה חדשה איך לגרום למחזה להיגמר. שורה מעניינית:
המאסטר: כל עוד הדמות המובילה חיה, ההצגה חייבת להימשך
משפט ידוע במשחק שההצגה חייבת להימשך גם אם אחד מהשחקנים נפצע, וצריך להחליף אותו באחר.
אבל אז הליידי אומרת: אבל גם אם הדמות המובילה תמות, ההצגה עדיין תימשך.
עכשיו, הם הפכו פה הכל!! אז תפרשו את זה כרצונכם, אבל זה שוב מזכיר לי את אליסה בארץ הפלאות.
איך ההצגה יכולה להימשך עם הדמות מובילה/הראשית תמות - אין לי מושג! אל תשאלו אותי XD אולי זה רק מבחינה של השחקנים הראשיים, אז עוד אפשרי. אבל אם הכוונה היא ליטראלית - כלומר, אם הדמות הראשית בסיפור מתה, אז המחזה מסוגל להמשיך בלעדיה בתוך העלילה עצמה? לא.
אבל אם חושבים על כך שאולי מיקו היא בעצם לא הדמות הראשית, אלא זיוף שלה. ושבעצם הדמות הראשית נעלמה בכל הקליפ הזה, אולי המשפט הזה כן הגיוני. כי היא כבר מתה כמה פעמים, איתם, בלילות הקודמים.
ואז הם מעלים את האפשרות החדשה: "אז אנחנו לא יכולים להביא מישהו חדש?"
איך זה יפתור את המחזה 0-0 והם עונים "ואז נסובב לדף חדש"
איך, לעזאזל, הם הגיעו לזה שדמות חדשה תעזור להם לסובב לדף חדש? כי היא תוסיף משהו חדש לעלילה כאילו???? מה?!! אוקי, לא יודעת. אל תשאלו אותי.
ומיקו מגיעה למסקנה שהדרך היחידה להציל אותם היא: ללחוץ בכיס כי שם היא תמצא את "הדף הנעלם" שלנו. יאי אחלה פתרון מיקו צ"אן XD
ממשיכים הלאה, היא חוזרת ואז שומעים את "השיחה" המרכזית שתהפוך הכל בשיר הזה.
השיחה של אנשי האחוזה של מה הם הולכים לעשות ל"מיקו" המזוייפת. ושהם יחזירו את האמיתית מהקבר.
מה שאנחנו מגלים, ומיקו מגלה, זה שהדמויות ה"משניות" פה זוממות ללכוד את כביכול "הדמות הראשית", מיקו. וכמובן להסתיר ממנה את האמת עד שהם יוכלו לבצע את תוכניתם המרושעת - מוחעחעחעח! או כן.
מה שאני לקחתי מהשיחה הזו, זה שקודם כל היא שמעה את השיחה מהאמצע! ומה אמרנו על לצוטט לשיחה מהאמצע? דבר שני, היא לא יודעת לאיזה מיקו הם באמת התכוונו, ואולי הם לא בהכרח התכוונו שהיא "דווקא" המזוייפת.
אז ממשיכים הלאה, מיקו בוכה וצוחקת בעצב, ואז נאמר בקליפ עד כמה הדמות המובילה נבגדה ע"י כולם.
מה שמסקרן אותי להבין כשנאמר שם: "היא היתה הדמות התשיעית, החלפה של מישהו" - כאן מתרחש ההחלפה של המודעות של מיקו.
ממיקו המודעת לכך שהעולם מסביבה מזוייף, ולחוקי העולם שלנו, פתאום היא עוברת לחשוב במונחים התיאטרליים שאנשי האחוזה כל הזמן משתמשים בהם. החלפה, דמות, ואיזה מספר דמות היא. ובהמשך היא משתמשת בתסריט מכוון. כלומר, היא מקבלת את העובדה, שאולי היא בעצם לא אדם, אלא דמות מזוייפת של עצמה. למרות שאף אחד לא נתן לה הוכחה אמיתית לזה, או למעשה אמר שהיא באמת מזוייפת. גם אם היא שמעה את השיחה שלהם.
ושימו לב, היא זוכרת את הלילה של השיר: הלילה של הסוף הרע.
משהו שמעיר לי נורא אדומה, מיקו איך את יודעת על הלילה הזה?!. אלא אם כן היא העבר של העצמה שחזר שוב ושוב וחי את הלילות האלה או שהיא משחזרת את הלילה הזה, וזוכרת שבקרוב הדמות הראשית תילקח ע"י הטירוף, ותרצה את הדף החסר - "אבל שוב זה מאוחר מדי, הזמן נגמר." - כאן היא מצטטת באופן ברור את הלילה של הסוף הרע, ואת הסוף שלו. מה שמעניין, כי היא למעשה מצטטת את הסוף של עצמה.
ואולי, במקום לחזור על אותם מעשים של הלילה עם הסוף הרע, כפי שהיא יודעת שיחזור כשהיא לוקחת את מחוגי השעון. היא עוצרת את עצמה, ובמקום היא יוצרת סוף - הסוף שבאמת יסגור הכל. לכן, לדעתי, מיקו בשיר הזה היא לא מזוייפת. היא האמיתית, אבל היא טועה וחושבת שהיא המזוייפת.
והקטע שהיא זוכרת את עצמה "מוצאת את הדף בתוך הארון המתים" - שוב זה כל הלילות בהם היא שיחקה דמות אחרת. והיא אומרת בעצמה "העולם יכנע/יציית, שנהפוך לעבדים לדמות המובילה במחזה?"
אבל זה בעצם מה שהם כאן, הם רצים אחריה ומנסים לעצור אותה. למה? כי הם תלויים בה, לדעתי. הם לא יכולים לתפקד בלעדיה.
הלאה, מיקו נראית כאילו היא התמוטטה לחלוטין, ואז היא מזכירה ש"היא מוגנת ע"י שקרים אדיבים" אני מניחה שהיא מתכוונת לכך שאנשי האחוזה באמת שיקרו לה, והתכוונו לעשות לה מלכודת. וזה הטריגר ששבר את זהותה העצמית ו"דמות" שלה במחזה.
כשהם אמרו לה: "תשכחי מזה ולכי לישון."
מה שמעניין בקליפ, זה כשדווקא כשהיא נשברת לחלקים, דף אדום מתחיל להיכתב. לדעתי זה הדף שחסר, שהם חיפשו כל הזמן בכל הקליפים, להשלמת המחזה. רק כאשר הדמות הראשית נשברת לרסיסים, והיא מרגישה את הבגידה של כולם, היא יכולה לכתוב, במו ידיה וכוחה את הדף החסר למחזה הזה.
אז מיקו מתאבדת, ואז הם פורצים לחדר, אבל מאחרים ל"הציל" אותה XD שוב. למה תמיד כולם מצילים את כולם בסידרה הזו? גאד.
בכל אופן, לפני תיאור ההתאבדות, היא אומרת שזה סופה של הדמות של עצמה. אז הגעתי למסקנה המעניינית שאולי היא היוצרת המקורית של כל העולם המטורף הזה, והיא אפילו לא יודעת את זה. קול 0-0
אז שורה מעניינת: "ולתוך "המציאות הלא רצויה", אנחנו חוזרים..." ודוקרת את עצמה, וכל הבית מהבהב ונעלם.
זה נשמע שהיא, מבחינתה, מצאה את הפתרון האולטמנטיבי לחזור למציאות- להרוג את עצמה, ולדעתי היוצרת של כל העולם הזה. האם זה הפתרון הכי טובה - אממ די בספק. אבל היי, לפחות היא באמת הצליחה לפתור את המחזה.
והקטע עם היד והיד השנייה המושטטת לה, ממ ממש מעניין אותי לדעת של מי הידיים האלה.
אבל אני מניחה שבחיים לא אדע XD
אגב, זה גם מסביר איך מיקו יודעת את כל מה שהיא יודעת על הלילות הקודמים בלי שאף אחד יזכיר לה, כי היא היוצרת המקורית של העולם הזה. זו לפחות, התיאוריה שלי.
ולכן בני האחוזה, מדברים הרבה על כך שהם עבדים כלואים בידייה. ודי נמאס להם מזה, אז אני די מבינה למה הם תכננו ללכוד אותה.
וכך סידרת הלילות המטורפת מסתיימת סוף סוף. הייתי רוצה עוד בסידרה, אבל אני די בספק שיעשו עוד.
אבל נהניתי מכל רגע בקליפים האלה, בסיפור ובלילות האלה למרות שהם קשים. ומאוד מאוד אהבתי את המוזיקה!!
עבודה מדהימה של היוצרים, שאני קדה להם קידה עמוקה. תודה כל כך שיצרתם את זה, אתם מדהימים!!!!
עד הפעם הבאה בוולקאוד, ביי לבנתיים.
אגב הקמתי עוד בלוג באנגלית ב livejournal נראה איך ילך לי איתו 0-0.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
נואקה
