אז סתם רציתי לספר או לחלוק על אתמול שהיה ממש כיף, אמא שלי לקחה אותי
להצגה החדשה "גברתי הנאווה" או באנגלית "my fair lady", זו רק דעתי האישית עליו אז... מוזמנים לחלוק עליי או לא להסכים
איתי. ואו זו פעם ראשונה שאני אשכרה לא מבקרת ווקלאוד או סידרת אנימה. למרות
שסיימתי אחת שבה לי לבקר.
אז ההצגה היא עם השחקנית ששמעתי שחלתה במחלה נדירה והבריאה שני כהן,
היא שיחקה לדעתי באופן מושלם את הדמות הראשית! ויודעים מה, הרבה יותר טוב מהסרט,
שני כהן מבריקה! וכן לא מעניין אותי אם היא שרה מדויק או לא מדויק, כי השירה שלה
לא הפריעה לי לאיך שהיא משחקת! והאמת, היא לא שרה את זה כל כך גרוע כמו שמבקרים
שראיתי פה אוהבים לבלבל את השכל! יש מה שנקרא להיטפל לקטנות, וזה אחד מהם. כן זה
מחזמר, אבל השירה שלה ממש לא הפריע לי גם אחרי שראיתי את הסרט, ויודעים מה היא לא
שרה כזה גרוע שצריך לסקול אותה באבנים XD
כהן הביאה את הדמות הזו לחיים, וגם נתן דטנר ששיחק את הפרופסור היה מבריק. פשוט שחקן ענק,
מוכשר, זמר מעולה, ולמרות שהוא שיחק דמות ששנאתי, אהבתי אותו רק בגלל איך שהוא
שיחק אותה! נהניתי מאוד מההצגה, השירים, הריקודים והתפאורה. הרבה ביקורות תמיד
שוכחים להזכיר את שאר הלהקה של צוות הרקדנים ואיך שהם רקדו ביחד עם הראשיים –
ויודעים מה הצוות הזה היה מדהים, בדרך שהם רקדו והביאו את שאר המצבים. אפילו האישה
שקמה פתאום וצורחת על האבא של אלייזה לסתום את הפה כי זה לילה XD היה תוספת יפה מאוד.
אחר כך ברור שראיתי את הסרט, כן. הרי מחזה אינו מושלם בלי הסרט עליו
הוא מבוסס. וכן הבגדים יפים והכל ומראים את התקופה, והוא מציג מבחינתי כמה דיבור
ואופן שבו מדברים יכול לשנות לך את החיים. לא רק בקטע של האנגלית או עיברית, אלא
גם בתחום המקצועי. זה בסוף מה שהסרט והמחזה הזה מוכיח באופן מעולה. אבל האם הוא
מעביר סיפור אהבה שבאמת אפשר לחיות איתו? אני בספק. כן אולי זו רק אני, מעלה ספק
בסיפור האהבה "המושלם הזה" והעלילה המדהימה והמושלמת הזו – כפי שראיתי
בביקורות אמריקאיים.
אולי בגלל שאני מכירה ודיברתי עם בנאדם בדיוק עם אותו אופי ואותו
דיבור כמו הפרופסור שנתן דטנר שיחק. ותאמינו לי, זה לא כיף בכלל לדבר עם בנאדם כזה
או בכלל להיות בקרבתו רוב הזמן. למה? כי שוב, יש לו קטע מוזר עם זה שאני אישה 0-0 והוא
חושב שזה נותן לו את הזכות לרדת עליי בכל תחום בחיים. כי הוא חושב שהוא כזה מדהים,
והוא לא צריך להשתנות. וכן הוא לא ישתנה, אני יודעת את זה. ואני לא שונאת אותו כי
הוא חלק מהמשפחה שלי. אבל, רוב הזמן בה לי לחנוק אותו! וזה אותו דבר מה שחשתי לפרופסור
שלימד אותה איך לדבר במחזה הזה. ובכלל לא התפלאתי שאלייזה רוצה לחנוק אותו גם XD הוא מעצבן, בלתי נסבל, ופשוט אוהב להתייחס
אלייך כמו אל זבל. מי יאהב לא לחיות אם בנאדם שמתייחס אלייך ככה – אולי רק נשים
שאוהבות שמתעללים בהן נפשית, מזוכיסטיות. אבל רוב הנשים לא אוהבות את זה, ואו הפתעה?.
אז בכל אופן, היחס או החוסר יחס מגיע לשיא אחרי הנשף.
והבכי שלה אני הבנתי באופן מלא על מה היא בוכה. כי אין לה לאן לחזור, הוא גרם לה
להיות בשוליים – כלומר לא להשתייך לאף מעמד. וזה ממש מפחיד ולא בגלל שהיא היסטרית,
אלא בגלל ששוב היא לא שייכת לאריסטוקרטים למרות שהיא יכולה ללבוש בגדים שלהם עכשיו
ולדבר כמוהם. והיא לא שייכת למעמד הנמוך שאותו היא מכירה מלכתחילה, ורוצה לחזור
אליו כי היא חשה שם נוח. כי הם לא יזהו אותה יותר, כלומר היא תקועה ללא מעמד
עכשיו, ללא מקום שמגדיר איך היא צריכה להתנהג או לחשוב. לא פלא שהיא מפחדת, ובוכה
וכמובן כל ההישגים שעבדה עליהם עוברים רק לגבר כי....הוא חושב שהוא מדהים. יופי
לו! וכאן אם לא הבינו כבר, אז ממחישים לנו כמה הפרופסור אטום ברמה בלתי רגילה (אבל
קיימים אנשים אטומים כאלה – בחיים עצמם זה לא מצחיק) מגעיל בצורה בלתי רגילה ואגוצנטרי
בצורה בלתי רגילה, ראיתי ביקורות שטענו שהוא לא אגוצנטרי. אז לדעתי הוא כן, ואפילו
יותר ממנה! הוא כל כך מרוכז בעצמו, עד שאפילו גם כשהיא סוף סוף בורחת ממנו והוא
אמור להבין שהוא טעה, הוא עדיין רואה רק את עצמו וכמה הוא סובל מזה ולא את הסבל
שלה. (-.- טוב אני מניחה שזה ריאליסטי אבל שוב, אני עדיין שונאת את הדמות שלו)
והכי גרוע זה שהוא מסרב להשתנות, גם בשיחה האחרונה. ובסוף היא חוזרת
אליו, אמא שלי טענה שהיא שברה אותו בסוף הזה. אבל אני לא יודעת, הוא לא נראה לי
כזה "משתנה" למענה והשאלה האחרונה איפה נעלי הבית שלו, אופייני לשאול
"אישה" בבית "מותק, איפה נעלי הבית שלי?" באופן כזה מעצבן. אז
כן, זו רק אני בזה, אבל אני לא רואה אותו משתנה כל כך. אולי הוא לא ירד עליה כמו
בהתחלה, אבל הוא עדיין יישאר אטום לרגשותיה ואגוצנטרי. כי הוא כל כך גאה בזה ~_~
ברצינות, למה?
אז אני לא יודעת, שוב לא הייתי אומרת שזה הזוג הכי טוב שאפשר למצוא,
כי הם לא. והם יכולים להידרדר בקלות להיות אסון מהלך יחד שיהרוס אחד לשני את
החיים. מצד שני, אלייזה כן העמידה אותו במקום לפחות לפני הסוף של המחזה ואמרה שלא
משנה מה היא תעשה, הוא תמיד יתקוף אותה ויאשים אותה. זה מאוד נכון, כי זה הדמות
שלו ואיך הוא. אבל לא נראה שהוא באמת הבין מה היא אמרה לו, ובאמת הפנים את זה. אני
לא חושבת שאין לו רגש בכלל, יש לו. והוא גאון בשפה ובלשון, אבל מבחינה אנושית הוא
כל כך אטום. אני לא אומרת שזה רע לגמרי או שהוא דמות רעה לחלוטין, אולי זה מנגנון
ההגנה שלו. אבל זה עדיין, זה יכול מאוד לפגוע בכל אחד מסביבך. אפילו החבר הכי טוב
שלו ברח ממנו, כי הוא לא רואה למה נשים צריכות להיות כמו גברים כמו שהוא טוען.
אילו היתה לי הבחירה לבחור במי אלייזה תתאהב, כמו
בוויזאל נובלה – הייתי בוחרת שתגמור עם המחזר שלה, שכן הוא קצת מגזים באהבה שלו
ובדקלומים שלו וחלמן כזה. אבל לפחות הוא לא יורד עליה כל דקה, ומתייחס אליה כמו אל
זבל אלי אדמות. אבל הוא עדיין לא בוגר מספיק להבין אהבה אני מניחה.
בקשר לאלה שטענו שאלייזה גם אגוצנטרית, טוב כן היא באה מתוך אידיאל או
חלום להגיע למשהו יותר בחיים מלהיות מוכרת פרחים ברחוב. ואולי להקים חנות משלה או
לפגוש איזה נסיך, עד כמה שהיא חולמנית לפחות היא מבינה ומוכנה לעשות שינוי בעצמה.
וזה מה שחסר בפרופסור ולכן היא טובה ממנו בקטע הזה! כי היא מבינה איפה היא תקועה,
וכן אולי היא באה אליו ממטרות של אגו. אבל לפחות היא כן תיהיה מוכנה להשתנות והיא
ראתה שכיף להם להיות יחד כמו שהיא אמרה. אז לפחות האגוצנטריות שלה נורמאלית לכל
בנאדם שרוצה להגיע למשהו בחיים או שיהיה לו משהו משלו! זה נורמאלי וזה טוב! בניגוד
לאגוצנטריות הלא בריאה של הפרופסור, שלא רק הורס לעצמו את החיים אלא גם לאחרים.
דמות האב השתיין – מבחינתי הוא הדמות האנושית שמראה
שהאדם אף פעם לא יהיה מאושר לא חשוב באיזה מעמד הוא יהיה. גם בתור שתיין הוא
התלונן כל הזמן כמה קשה לו להשיג כסף לאלכוהול שלו, וכמה הוא מסכן לבת שלו. והוא
לא כזה אומלל אחרי שהוא הופך למיליונר לדעתי, הוא פשוט נשאר אותו שתיין דפוק רק
שעכשיו הוא עשיר ואישה רוצה להינשא לו כי
הוא עשיר. הוא לא נראה לי בכלל מישהו שסובל מהכסף או מהמעמד, למעשה הוא נראה הדמות
שהכי הרוויחה מכל הסיפור הזה XD וחתונה לדעתי תעשה לו טוב. ויהיה לו את כל הכסף לשתות
אלכוהול שהוא כל כך אהב. ואני מנחשת שהוא יבגוד באשתו החדשה על החודש הראשון שלהם
יחד. טוב ככה זה נישואים מתוך מעמד וכסף. אבל הוא אף פעם לא נראה מרוצה כל כך, גם
כשהוא עני ושתיין וגם כשהוא מולטי מיליונר. אבל הוא וכן ממש דמות קרועה ומצחיקה
ברמות. למרות שהוא תכלס אב מכה, שכן את זה לא אהבתי כל כך. אבל מילא, הוא אגוצנטרי
לא פחות מהפרופסור – בקטע הזה הם מאוד דומים אחד לשני XD אבל לפחות הפרופסור לא מכה אותה, כי הוא משכיל. אבל הוא כן מכה אותה נפשית
– היחס שלו לא שונה מבחינתי ממכות, לפחות בהתחלה.
אני יודעת שהוא עובר שינוי, בערך, בהמשך למענה. וכן
אני מכבדת את זה שהיא כן חסרה לו וקצת חשובה לו. בערך...אבל לא יודעת, הסירוב שלו
להשתנות...קצת קשה לי לא לראות אותו מתעלל בה בהמשך חייהם. והקטע האחרון שהיא
חוזרת אליו, אוך -.- באמת? למה היא זו שצריכה לשוב אליו ולוותר ולא הוא? בגלל שזו
"הדמות שלו" ובולשיט כזה? ברצינות?! אוך. זה באמת רק אני שיש לה בעיה עם
הסוף הזה שהיא מחליטה לחזור אליו אחרי כל ההצהרות שלה שהיא יכולה לחיות בלעדיו. לא
יודעת, אבל זה הנקודה שאני פחות אוהבת את המחזה הזה.
אבל שוב, לא שנאתי אותו. אהבתי אותו עד כמה שאני מכירה את דמות
הפרופסור הזה במציאות ורוב הזמן רוצה לחנוק אותו. אני חושבת שזה עלילה טובה,
ומעניינית, עם מוזיקה מעולה וריקודים מדהימים. באמת נהניתי מהמחזה ומהסיפור הזה
ולצחוק על הטמטום והאטימות של חלק מהדמויות, הבעיה שהוא שומר על זה שיישארו
אטומות. אישית אני מאמינה שכל אחד יכול להשתנות, אפילו אם הוא הדמות האטומה ביותר
שקיימת. הקטע שהם לא רוצים, ולכן צריך לגרום להם איכשהו. אבל אם זה תלוי באישה,
לדעתי היא תצליח. אני לא יודעת עד כמה היא באמת שברה אותו במחזה הזה, אולי היא
באמת הצליחה לשבור אותו באופן מסוים. אבל זה לא ממש ברור, ואנחנו לא יודעים את זה
מאחר שהמחזה נגמר רק אחרי שהיא חוזרת אליו. ולא מראה לנו איך הם יחיו יחד מעכשיו
והלאה.
נ.ב. ישרא מה יש לכם מלהעתיק את הטקסט עם רווח ?! זה כל כך קשה??
לא קולטת את זה =.= שיהיה.
