היי כולם, חזרתי אחרי שנה, לא רע בשביל מישהי שנעלמת ליותר משנים פה.
מצטערת על זה, וחזרתי כשאני מצוננת יאי XD ואני עדיין כותבת באנגלית למגירה.
אז אמרתי בפוסט הקודם שלי שרציתי לסקר שיר אחר שממש אהבתי, אבל מעולם לא הגעתי אליו בסוף. אז הנה הוא, סוף סוף!
ואו זה ממש הזמן המושלם לשיר הזה, במיוחד אחרי מה שקרה בפריז יש לי טיימינג אחלה XD
אוקי, אז פרטים חשובים על היוצרים שלו:
הם אותם יוצרים שיצרו את סידרת השירים היוצאת מהכלל של Synchronicit שאם עדיין לא ראיתם או שמעתם את זה, אני ממליצה לכם בחום להיכנס לפוסט שעשיתי על זה פה בבלוג ברשימה בצד "שירים של ווקלאוד".
סידרה נוספת שהם העלו לאוויר, שזכתה להצלחה ענקית בקרב הצופים ביפן ומארה"ב, והרבה עושים קוספליי לדמויות מהשירים בסידרה הזו -
טרילוגית הלילה, שגם העליתי פה ברשימה שציינתי. לילה סוף רע, לילה מטורף ולילה דמדומים. וזה רק חלק קטן מכל השירים שהם יצרו יש עוד מלא שירים שלהם שלא דיברתי או עסקתי שהם מצוינים גם.
אז עוד לפני שתשמעו את השיר עצמו, תהיו בטוחים שמהיוצרים האלה תראו רק דברים איכותיים. כי הם ממש טובים!
הקרדיט הולך ליוצרים המקוריים של השיר ולמתרגמים בדף הויקי בלבד! שום דבר לא שייך לי חוץ מהדעות האישיות שלי על השיר.
שם שיר: Nemesis of the Lost Kingdom/ Nemesis of the Ruined Kingdom
קליפ עם כתוביות באנגלית
מילים של השיר, אם לא הספקתם לקרוא בקליפ עצמו:
The children who stand on the scorched plains continue to dig graves with their powerless hands Atop the scarred battlefield, they covered the bodies of nameless boys and the remaining corpses, with earth
Steal, be stolen from; What remains is despair (The consequence of mutual loathing) As I embraced a cold corpse, (Each time still-warm eyes began to shut) I sobbed, choked with tears
To grieve for those short-lived, lost lives, I can only mourn (Is there anything I can protect with my own hands?) So we may someday put a stop to this unending war, (So we will no longer have war as well,) we'll live on
Inside, we shared our unhealing wounds (Believe in what we'd spoken about) in the promise we'd made as children; I swear I will fulfill it with my own hands
Time flows on, forgetting the past How much longer will this blood-stained lineage continue? Atop the stolen land, carrying hopes, I draw my sword and met you, from memories long ago, on the other side of my blade
Believe in the you I'd known, and move forwards, (I'd searched for so long) Now, you're right before my eyes ― (for you, and now you're here; We ―) How can we fight?
Without wiping my overflowing tears, I face the blade (If you could allow me to atone,) Return our destroyed future, return our country, I shout out (I'll protect our future, protect you, I shout out) …but my voice doesn't reach
My words no longer reaching, I continue to receive your blade (I'd believed in, and continued to wait for you) The promise we'd made as children has disappeared, unfulfilled
Short-lived, fallen tears, and the buds left behind, connect to the future\ (If those lives bet cannot be repaid) So I may protect the future we'd both dreamed of, (In order to steal and throw away those dreams of the future) I will fight
Deceiving even my heart, I point my blade at you (I will believe in and continue to wait for you) until I fulfill the promise from those foolish days with my own hands
דעה אישית:
להפתעתי היה לי ממש ממש קשה למצוא קאברים לשיר הזה, אבל אני מניחה שאני יכולה להבין למה. קודם כל השיר הזה בצליל מאוד גבוה אם תשימו לב, ומאוד קשה לשיר. במיוחד בגלל שחלק מהתרגום מיפנית לאנגלית יצא קצת קשה לשירה וסנכרון עם המוזיקה [או לפחות ככה נדמה לי?]
כן מצאתי 3-4 בלבד, אבל שניים הם קאברים של ווקלאוד אחרים לשיר הזה. חבל, הייתי רוצה קאבר טוב לשיר הזה!! הוא ראוי לזה.
זה אחד השירים המעטים שאני חולה עוד יותר על השיר והמוזיקה מהציור שלו, שלדעתי מאוד חזק יחד עם הציור שנעשה בשבילו והם הולכים ביחד בצורה בלתי נפרדת. כלומר, לא חשוב מה תעשו, אי אפשר להפריד ביניהם. השיר מתחבר לצד האומנות בקליפ ומשלים אותו.
אז לאלה שמעדיפים להפריד את האומנות מהשיר עצמו, חבל תדעו שאי אפשר בשיר הזה!
אוקי קודם אני אנסה לבחון את מילות השיר לפני שהעבור למשמעות, גאד זה הולך להיות כל כך קשה =_= במיוחד בגלל שיש מלא פערים שצריך להשלים לבד בשיר הזה.
נתחיל מהתחלה, בהתחלת הקליפ והמילים מציירים לנו תמונה של לן ורין שממלאים קברים בבגדים של כפריים פשוטים. לא ברור באיזה ממלכה או ארץ הם נמצאים, אז אני לא אנסה להבין את זה גם. שניהם מראים לנו את הגב, ואנחנו לא יכולים לראות את פניהם, וקוראים להם בשיר בתור "ילדים",
מציינים לנו שהם חופרים קברים בשדה קרב וקוברים את הגופות של גברים חסרי שם. ושהילדים האלה חסרי כוח וחסרי אונים.
המסקנה, מתרחשת מלחמה בין ארצות או כיבוש ממיקום שאנחנו לא יודעים, כמו ש"הילדים" לא יודעים מי האנשים המתים שהם קוברים.
זה תמונה די מדכאת לדמיין, במיוחד בגלל שהם נראים מאוד צעירים מכדי לקבור גופות או לחזות במוות בכלל.
כלומר מציגים לנו את התוצאות והתמונה הכללית של אחרי מלחמה, מוות, הרס וגופות שמישהו צריך לקבור. ולא נשאר מי שיקבור אותם חוץ משני הילדים האלה.
עכשיו השורה לגנוב ולהיגנב לא ממש היה ברור לי, לפחות לא בהתחלת השיר עצמו זה יובהר מאוחר יותר.
אני מניחה בשלב זה של השיר, שזה אומר באופן ליטראלי שגנבו להם את החיים או שגנבו מהם דברים. ושהילדים מרגישים שלקחו מהם את שמחת החיים במה שקורה מסביב או שהם חשים סימפתיה למתים שנלקח מהם חייהם בטרם עת.
והמילה יאוש, איבוד תקווה מופיעה, אם עדיין לא חשנו יאוש טוב זה הזמן להרגיש אותה כי היא פה.
שוב חוזר תמונה של תיאור גופה קרה, שלן מתאר שמחבק אותה. מה שחשוב זה שהתמונה בקליפ משתנה ללן עם מבט מזועזע כשמישהו מחבק אותו ופצוע בגב, אני מניחה שהוא נדקר מהגב ומת בהגנה על לן הצעיר. [מסכן לן!!! >-<]
וכמובן התיאור שהם סוגרים את עיניהם ובוכים נחנקים מדמעות, אתה מתחיל לחשוב למה לעזאזל אנשים נלחמים בכל מקרה?! וכמה זה מטומטם.
הסימפתיה אליהם גדלה עוד יותר בקיצור, כי זה באמת עצוב שאין מי שיבכה על הגופות שאיבדו את חייהם, כפי שהם מציינים בשורה הבאה.
הדרך היחידה שלהם להגיב היא להתאבל, מה שלא הרבה אבל לפחות זה משהו שונה מאלימות ומלחמה ומוות. לכן הסימפתיה שלי היא הכי גדולה וחזקה אליהם.
והשאלה הקשה האם נשאר משהו שהם יכולים להגן עליו במו ידיהם נשארת פתוחה, כי לא נשאר להם על מה להגן.
לכן הם רוצים לגרום למלחמה לעצור יום אחד, כך שכן יהיה להם על מה ועל מי להגן יום אחד ואני מניחה שגם בשביל לחיות, באמת לחיות.
הם ימשיכו לחיות רק כדי לעצור את המלחמה, ואנחנו מתוודעים לקשר העמוק שנוצר ביניהם - קשר של הבטחה משותפת.
הם חולקים את הכאב של הפצעים שלעולם לא יתרפאו [ברור למה] והם מאמינים במה שהם דיברו אחד עם השני. האמון העצום שיש ביניהם, זה אחד הרגעים החזקים בשיר הזה, ושתראו אחר כך משתנה מאוד בהמשך.
עכשיו הם מבטיחים ונשבעים אחד לשני הבטחה מסוימת, כילדים שהם ימלאו במו ידיהם.
הבעיה בקטע הזה: לא ברור איזה או מה ההבטחה שהם הבטיחו ונשבעו אחד לשני. ניתן לשאר שזה למצוא דרך לעצור את המלחמה, מאחר שמתארים לנו תמונה מאוד ברורה של המצב שבו הם נמצאים ומה הם רוצים שיקרה - להפסיק את המלחמה. אז אני מניחה שההבטחה זה להפסיק את שפיכות הדמים או להמשיך לחיות בעצמם כדי שיום אחד הם יעצרו את המצב הזה.
והכי חשוב - האומנות עצמה בקטע הזה מראה את שניהם מביטים אחד על השני, הם רואים אחד את השני ומודעים ומחוברים. הם מבינים מה השני חושב ומרגיש. מה שבהמשך יראה תמונה הפוכה לחלוטין.
ורואים גם את לן נשאר לבד עם מבט מרוחק בעיניו, הוא נראה טיפה זועם לדעתי גם. ואת רין עומדת עם נראה סוג של כתר פרחים [אולי?] נראית עצובה יותר.
עוד שורה חשובה מאוד בשיר הזה - הזמן זורם הלאה, שוכח את העבר
כלומר אם ראינו עד עכשיו עד כמה הם רוצים לעצור את המלחמה והדם, עד כמה הם מודעים להרס וההבטחה שלהם ביחד, לעצור את המלחמה - הזמן מחק הכל. מה שהכי טראגי! במיוחד בגלל שהם חווי את זה על בשרם וראו את כל התוצאות. [מה שאגב קורה הרבה במציאות! ובמיוחד אצלנו, אנחנו שוכחים את העבר וחוזרים עליו שוב. כי שכחנו את העבר שלנו]
לא ברור מה בדיוק הזמן מחק גם, האם זה הזכרונות שהם ראו על המלחמה וקבירת המתים או שזו ההבטחה שהם הבטיחו אחד לשני לעצור את המלחמה ורצונם העז לעצור אותה ואני מניחה להביא לשלום. לא ברור, אני מניחה שזה יותר נוטה להבטחה שהם הבטיחו.
אגב לן שר ושואל שאלה שמבהירה קצת יותר מי אחראי לכל זה
"עוד כמה זמן אילן היוחסין מלא הדם הזה ימשיך?"
אהה יש שושלת שגורמת לזה, מלוכה. ואו, מי היה מנחש למה אני לא מופתעת בכלל.עדיין זה יכול לכוון אותנו מה לן חושב האחראי והאשם העיקרי למוות ומלחמה - בני המלוכה. מה שלא בהכרח נכון, אבל שיהיה. אגב הוא מחזיק חרב ממש מגניבה, מה שמראה כמה הוא גדל!! [חמוד!^-^]
עוברים לרין, שגם מחזיקה חרב שונה מלן, עם בגד כחול. שאומרת "על האדמה שנגנבה, סוחבת תקוות, אני שולפת את חרבי"
עכשיו הכל מתחבר ביחד - מהשורה הראשונה בשיר על גנבה ולהיגנב, הם עוסקים באדמה גנובה וכנראה סכסוך על זה. אההה -.- מה עוד חדש?
וברור עכשיו למה יש מלחמה, על אדמה, כמובן. אין כמו להרוג אנשים על פיסת אדמה, את זה אנחנו מכירים היטב. יותר מדי טוב!
[סיבה מטומטמת! אבל היי, מי אני שאדבר XD] לפחות עכשיו הכל הרבה יותר מובן לנו בשיר הזה, אם קודם לא ידענו על מה המלחמה וכל המוות, הכל הרבה יותר הגיוני והרבה יותר עצוב וטראגי עכשיו.
אגב, רין גדלה ברמות, אם היא יכולה להשתמש בחרב בעוד כשהיא היתה צעירה היא קברה אנשים. ממש התקדמה רין צ"אן ^-^
כמובן היא מתארת שהיא פוגשת אותו, מזכרונות רחוקים, מהצד השני של החרב. כלומר היא נלחמת בלן עכשיו, ממש נלחמת בו פיזית.
[O_0 ואו זה שינוי, ממתי הם רבים?]
היא גם אומרת שהיא האמינה בהוא שהיא הכירה בעבר, והוא כנראה נע קדימה, היא חיפשה אותו הרבה זמן. כלומר רין באמת רצתה לראות אותו שוב, וחיפשה אותו. והוא כנראה עזב אותה מתי שהוא בדרך. זה יכול להיאמר גם עליה, שאולי היא זו שנעה קדימה אבל זה לא ברור כל כך.
והקטע המדהים ששניהם מתחילים לדבר כמו דיאלוג קטוע[אולי זה בגלל התרגום עדיין זה קטע גאוני לדעתי]
רין אומרת עכשיו אתה ממש מול עיני
לן אומר בשביליך, ועכשיו את כאן, אנחנו
שניהם- איך אנחנו יכולים לריב?
קטע הכי גאוני בשיר הזה!! כי הוא מראה את הצד של כל אחד מהם כשהם סוף סוף נפגשים, מה שאני מניחה לאחר שנים ארוכות. ושניהם שואלים ומודעים לעובדה איך הם יכולים לריב ולהילחם עכשיו, אחרי כל מה שהם עברו, איך הם מסוגלים לפנות לאלימות ולנסות לשפוך דם של האחר. זה נורא, כי הם אלה שעברו את התוצאות של מלחמה. ועדיין, כנראה, הם לא מסוגלים לעצור את עצמם מהקרב הזה.
התמונה משתנה לרין שנגררת ע"י איש מחיל המשמר, כנראה לפי הבגדים בתפקיד חשוב מהמלוכה, ומישהי/מישהו עם שיער ארוך ברקע כבר הפנה לה את הגב, הניחוש שלי שהוא יועץ למלוכה. והיא בוכה כמובן, אני מניחה שהיא לא רוצה להיפרד מלן אבל אין לה ברירה. [בחיי תודה מניאקים!]
דבר מעניין, לא ברור למי היא מושיטה יד, אני רק הנחתי שזה ללן אבל זה יכול להיות כל אחד אחר שהיא הכירה.
בקיצור ברור שהיא נגררת לתפקיד שהיא לא רוצה להיות, וממשיכה לספר שהיא לא מנקה את הדמעות שיורדים מעינייה כשהיא מתייצבת מול חרבו של לן. ומבקשת מחילה, האם הוא יתן לה לכפר על משהו שהיא כנראה עשתה.
לא ברור, שוב, על מה היא צריכה לכפר או מה היא עשתה בעבר ללן שהיא צריכה לבקש ממנו מחילה ושיסלח לה. אני מניחה שזה קשור להבטחה שלהם שאולי היא שברה או לממלכה שהיא ירשה או משהו כזה. אבל חוץ מניחושים, זה לא ממש ברור וגם השיר לא מסביר את זה.
היא מנסה לצעוק ללן שהיא רוצה להחזיר את העתיד ההרוס שלהם, הממלכה שלהם, ושהיא תגן על העתיד שלהם, תגן עליו. אבל כמובן, באופן אירוני וטראגי, אם קודם הם היו מחוברים וידעו מה השני מרגיש, עכשיו יש ניתוק וחסימה.
לן לא שומע אותה, לן לא מקשיב לה, לן לא מחובר אליה יותר או מבין את רגשותיה מהשורה - but my voice doesn't reach. מה שהכי עצוב!
לן שר את השורות הבאות, מה שכנראה נקודת המבט שלו, הוא אומר שהמילים שלו עכשיו גם לא מגיעים אליה יותר [בדיוק מה שהיא אמרה באופן אירוני] והוא ממשיך לקבל את המכות של חרבה, אך גם הוא עדיין מאמין וימשיך לחכות לה. [כמו שהיא חיכתה וחיפשה אותו - אירוניה שוב!]
ואז שניהם ביחד מבינים, כנראה ושרים ביחד - ההבטחה שהם הבטיחו ביחד כילדים נעלמה, ולא מומשה.
השאלה היא מהי אותה הבטחה, ולמה היא נעלמה עדיין נשארות באוויר. אפשר רק להניח שההבטחה זה לעשות שלום, ולעצור את המלחמה אבל כל עוד שני הצדדים, לן ורין לא יכולים לשמוע אחד את השני ולהיות מנותקים והכי גרוע לריב ולהילחם אחד בשני. ברור שההבטחה שלהם ביחד, כשהם היו מחוברים אחד לשני תיעלם ולעולם לא תתממש. כי לדעתי, הם יכלו לממש אותה רק ביחד! לא כל אחד לבדו. מה שמאוד עצוב!
הפסקה הבאה בשיר מהקול של לן מלווה בקול של רין, אז סוג של ביחד, שמחזיק את החרב ושרים החיים שהתקצרו, דמעות שירדו והדברים שנשארו מאחור, יתחברו לעתיד. שהחיים האלה [כנראה אלה שמתו בטרם עת] לא יכולים לקבל תיקון [סורי על התרגום הגרוע אגב XD] אז הוא יגן על העתיד ששניהם חלמו עליו. בכדי לגנוב ולזרוק את החלומות של העתיד, אני ילחם.
[כנראה שהם ביחד החליטו להילחם על העתיד שהם חושבים שהוא טוב לסיום המלחמה. ניגוד בין נקודות מבט ולכן ניתוק]
וסוף סוף רואים את לן בתמונה בתור מלך, אני מניחה שהוא מלך של ממלכה אחרת בגלל הכתר XD אבל זה יכול גם להתפרש שהוא יהיה המלך של הממלכה של רין או משהו כזה. זה כזה מגניב! לן נראה כזה מכסח תחת והוא בוכה [מסכן לן :O בטח בגלל שהוא צריך להילחם ברין, והוא לא ממש רוצה]
לגבי השורות האלה, נאמר דבר מאוד מעניין. אני חושבת שהוא מתכוון לומר שאם היא הקריבה אנשים שאיבדו את חייהם, הוא לעולם לא יוכל למחול לה על כך. אז במקום הוא החליט להגן על העתיד ששניהם חלמו - כאן רואים שהוא החליט ופועל לבד, או ששניהם החליטו לפעול לבד, במובן מסוים במחשבה וברגשות הם באמת מנותקים ועזבו אחד את השני, כי שניהם חושבים שהם ישיגו את מה שחלמו לבד ויגינו על העתיד, ולא ביחד.
אני מניחה שזה בגלל שלשניהם יש רעיונות וראייה אחרת על איך להגשים את העתיד שחלמו עליו, הדרכים שלהם והמחשבה שלהם כנראה שונות והם לעולם לא יוכלו להסכים על זה אחד עם השני.
השורה הבאה לא ממש ברורה, אולי הוא מתכוון לחלומות על העתיד שהיא חולמת, העתיד שהיא יצרה לממלכה והוא כנראה לא מסכים או לא רוצה את העתיד שהיא יצרה כפתרון שלה. וכמובן בשביל זה הוא ילחם, כי שניהם שכחו מה המלחמה מביאה ומה התוצאות שלה אני מניחה. ואולי הם גם שכח את אופי ההבטחה שלהם, למה הם בכלל הבטיחו ונשבעו אחד לשני מלכתחילה. כי עכשיו הם עושים בדיוק ההפך ממה שהם הבטיחו, מרצונם ההתחלתי והטהור. כן, אולי זה לא כזה פשוט, אבל לא בלתי אפשרי כל עוד שני הצדדים מחוברים ומבינים אחד את השני, מה שלא קורה כאן בכלל על בטוח.
והשורות האחרונות הכי בשיר החזק הזה שרין ולן שרים יחד - הוא מודע שהוא מרמה את הלב שלו, אולי שניהם מודעים לזה שהם מרמים את הלב של עצמם ושהם משקרים לעצמם, כי הם שרים את זה יחד, הוא/היא מצביע את החרב עליה/עליו ואומרים את הדבר הכי אירוני בכל השיר הזה -
שהם יאמינו וימשיכו לחכות לאחר לה/לו. עד שהוא/היא יגשים את ההבטחה מהימים הטיפשיים בידי שלי - כל אחד והיד שלו, התוכנית שלו להגשמת ההבטחה מילדותם. הניתוק מגיע לשיאו יחד עם האירוניה ששניהם מחכים ליום של ההגשמה של הבטחתם המשותפת לבדם, כל אחד בתוכנית ויד שלו. הם החליטו לפסוע ולהגשים הכל, כל אחד בדרכו שלו ולבדו. במקום לעבוד ביחד!
מחשבות אחרונות ומשמעות כללית:
אם בהתחלת השיר מצטייר לנו תמונה של מה המלחמה יכולה להביא, ואולי תקווה ששני הצעירים האלה היו טובים יותר ולמדו משהו מזה. ואולי בעתיד, יחד עם כל התמונה מייאשת של המתים, כן יביאו לשלום ויעצרו את המלחמה כי הם חווי אותה על בשרם וההבטחה שגם מביאה סוג של תקווה מסוימת. בהמשך הזמן קורה בדיוק ההפך, הם מתנתקים, הם לא שומעים אחד את השני, וכל אחד פונה לדרך שהוא חושב שתגשים את ההבטחה המשותפת שלהם. הם שכחו את העבר, וכנראה גם את הלקחים. הם עובדים לבד, במקום ביחד. כל אחד והכאב שלו של מה שאיבד, והדרך שלו לראות את המצב והממלכה, והם עדיין מחכים להגשמת ההבטחה ושהאחר אולי יחזור אליו. באופן אירוני, שניהם כל כך לא מבינים שלא משנה כמה זמן הם יחכו או איך שניהם חושבים שיפתור הכל, לבד הם לעולם לא ישיגו כלום. והכי גרוע שהם נלחמים, הרצון העצום שלהם בהתחלת השיר לעצור את שפיכות הדמים, עכשיו מתהפך והם הופכים לאלה ששופכים עוד דם ללא צורך. בעוד הם אלה שרצו לעצור את זה, השיר משחק עם הסימפתיה שיש לנו לשני הדמויות, כי הוא יודע שבחיים אין פתרונות אמיתיים ושתמיד מגפת המלחמה תשוב, לא חשוב איך ובאיזה צורה או סיבה. היא תשוב ותהרוס את חייהם.
במובן מסוים, רין ולן נכשלו וזה עצוב לנו לראות אותם נכשלים ככה, כי אנחנו רוצים שיצליחו! אנחנו רוצים לראות סוף למלחמה ולשפיכות הדמים ולאנשים שמתים ולחפירת הקברים.
אם תשימו לב, גם הציור מראה את זה באופן הרבה יותר חזק - אם בהתחלה כשהם היו צעירים פניהם מביטות אחד בשני ובוכים, מחזיקים ידיים - מחוברים ומבינים אחד את השני. כשהם גדלו עם החרבות והכתרים על ראשיהם, לא רק שהם לא רואים אחד את השני, הגב שלהם מופנה אחד לשני. כלומר, הם מנותקים וסגורים לדעות של האחר והחרב של שניהם מושטת קדימה, כלומר הם מבינים רק מלחמות וקרבות. ושניהם בוכים, אך רק לעצמם. שניהם לא יכולים לראות יותר את האחר בוכה, כי הגב שלהם מופנה אל האחר, וזה טראגי, עצוב ואירוני.
אני גם אהבתי מאוד את הקצב של המוזיקה וכמה הצליל שלו גבוה, גורם לי לדמיין ריקוד לשיר הזה. כרגיל, שיר יוצא מהכלל מיוצרים מדהימים!
שמראה כמה מלחמה היא טראגית לא משנה מאיפה היא באה, תמיד היו אנשים שלא יקשיבו שיבחרו במלחמה ולא בהקשבה.
ניסיתי להראות מה השיר הזה מנסה לומר על מלחמה, על מוות, על חיים ובעיקר על דעות שונות ועל אובדן והתאבלות. גם אם זה בקטנה בלבד.
אני מקווה שהצלחתי, גם אם זה בקצת כי השיר הזה באמת מדהים ועמוק לדעתי ^^
עכשיו האם השיר הזה מדכא? ברור שהוא מדכא. אבל אני חושבת שיותר מעניין להסתכל עליו, מעבר למדכא או שמח, על מה שהוא יכול ללמד אותנו כבני אדם ומה הוא מנסה לומר לנו. על מלחמה, על הקשבה לאחר, על חיבור בין אנשים, על העבר, על המעגל של המתים ועל לעבוד ביחד במקום לבד. ומאוד מעניין להסתכל על השיר הזה ולפרש אותו בזויות שונות איך שבוחרים, כי הוא מאוד פתוח. אני רק פירשתי לפי איך שזה נראה בעיניי, אבל אתם מוזמנים לפרש אותו איך שתרצו ובדרך שתרצו.
קאברים נוספים:
הראשון שאמליץ זה קאבר שנעשה באמצעות קולות ווקלאוד אחרים.
כי הם ממש חזקים מבחינה של הקול ומעצימים את העוצמה של השיר הזה, לדעתי.[ולא הם לא קולות אנושיים! זה התוכנה של ווקלאוד]
הקאבר של גאקופו ומאגרינה לוקה קול Kamui Gakupo and Megurine Luka V2
אני ממש ממש אוהבת את הקאבר הזה! אבל המקורי תמיד יהיה מקום ראשון XD
קאבר אנושי של Cerberus
כן אני מודה שאפשר לשמוע שהיה להן קצת קשיים בלשיר את השיר הזה, ועדיין הן הצליחו לשיר אותו בצורה מאוד טובה למרות הכל.
^-^ גאה בהן
ואחרון חביב קאבר של ווקלאוד אחר -[קולות של התוכנה ווקלאוד]
ווקלאוד: הטוסואנה מיקו צליל סוליד ומגרינה לוקה
Hatsune Miku solid + Megurine Luka
טוב זה קאבר לא רע, אבל הקולות לא כאלה שונים מהקולות המקוריים או לפחות לא נשמע כזה שינוי מבחינתי.
והן לא חידשו כל כך את השיר בגרסא שלהן או משהו, אם כבר לדעתי הן הרבה יותר חלשות מהגרסא המקורית אז..
כן. זה אחד הקאברים החלשים יותר לדעתי.
טוב אני חושבת שסיימתי את החפירה להיום בתקווה שהמצב בצרפת ישתפר בשבילם בקרוב, ושהם היו חזקים, לבי איתם.
אוקי אז נעבור ישר לעיקר, מה השיר הזה מראה לנו מעבר למה שראינו עד עכשיו.
טוב, קודם כל הוא מתחיל בשיחה המעניינית של אנשי האחוזה, המשרתת, המאסטר, הליידי וכו על כך שהם דנים שמשעמם להם. כל אחד מהם מזכיר דמות מיתולוגית אחרת שכולנו מכירים מהספרות: ערפדים, אנשי זאב, מפלצות.
ועדיין הם מגיעים למסקנה שכל אחד מהיצורים האלה "משעמם" אותם בטירוף.
טוב, זו דרך מעניינית להסתכל עליהם, אני חייבת לומר XD ואז אנחנו מגיעים סוף סוף לקטע שתמיד ראינו בהתחלת הקליפים הקודמים, מיקו מופיעה ומבקשת להישאר שם בלילה.
כמובן הם אומרים את אותם שורות כמו שהם צריכים לומר, שמסוכן בלילה אז עדיף שתישאר. רק שדווקא בקליפ הזה היא לא יושבת מול השולחן, היא קופצת אליהם, שוב כמו מצטרפת ל"מחזה" על הבמה כמו שרואים בקליפ, ודי נעלמת או נסחפת לריקוד.
זה די מאשר את התיאוריה שלי שהם תקועים בתוך מחזה ולא יכולים לצאת, אבל יש להם רצון משלהם לצאת.
אחר כך היא מתעוררת במיטה, ורואה את המראה "האמיתי" שלהם, הייתי קוראת לזה. וכאן אהבתי שאנחנו רואים אשכרה איך היא מבינה שהעולם שהיא נמצאת בו מזוייף, וגם הזמן שהיא נמצאת בו מזוייף.
אז הקונספט הפעם, בשיר הזה - זה מי הדמות האמיתית בסיפור הזה, ולא רק מיקו עצמה. אלא מיקו שחושבת שהיא אמיתית, וחושבת שהם המזוייפים. ואולי בעצם הם האמיתיים, והיא המזוייפת והם מנסים להציל אותה מעצמה.
זה מעניין לשחק עם זה, במיוחד כשאנחנו יודעים שהאדם אוהב לראות את עצמו הכי מיוחד בעולם ובמרכז, וכולם משניים ולא רואה את ייחוד של אחרים.
אז ממשיכים הלאה, רואים את הזמן עובר ועובר, עם הלילה נשאר להיות לילה.
המשרתת שואלת: "האם המחזה עצר?" והליידי אומרת: "כי עשית טעות?", איזה טעות מדובר, טוב זה אני לא בטוחה. מוזמנים לחלוק איתי את הדעה שלכם.
ואז הם אומרים שהלילה הם נפגעו מהעולם האמיתי (בערך) ושהם הפכו "לעבדים" של התפקיד הראשי.
עוד קונספט מעניין במשחק, שוב רוב הסידרה של הקליפים הזו, לדעתי עוסקת במשחק ובמה! וזה מה שבאמת יותר מעניין לבחון פה. מזאת אומרת נהפכו לעבדים לדמות הראשי, מי מוביל את מי. כאן הם ממש כלואים, לא בגלל המחזה עצמו (מה שראינו את זה בשיר הקודם) אלא בגלל הדמות הראשית עצמה שמנחיתה עליהם את רצונה.
מעניין, איך דווקא הדמות הראשית, היא לא זו שתציל אותם. אלא דווקא היא ונוכחותה מגבילה אותם וכולאת אותם. והם רוצים להשתחרר ממנה. וזה מראה על המערכת היחסים שבין הדמויות משניות שתמיד בצל של הדמויות ראשיות. וזה גרם לי לחשוב, למה זה תמיד חייב להיות ככה בספרות או בכלל בבמה?
אז, עוברים הלאה XD, מיקו חושבת שהיא היחידה שהבחינה שהעולם שבו היא נמצאת מזוייף - טוב ברוכה הבאה למועדון מיקו. זה מה שאני תוהה כבר עשרות שנים, ללא תשובה אמיתית XD
זה מזכיר לי את אליסה בארץ הפלאות משום מה, אבל אני לא זוכרת אם היא תהתה על זה או לא. מיקו למעשה תוהה על זה, אז לפחות יש לה סוג של היגיון פנימי של "מה אמיתי", ו- "מה לא אמיתי" השאלה זה האם אנחנו יודעים בדיוק שמה שאמיתי בשבילה זה אמיתי בשבילנו, טוב לא כל כך בטוחה לגבי זה. אבל זו רק אני
וזה שרואים אותה בתוך הספר, משתנה בכל פעם כשהדפים עוברים, שוב מראה כמה היא בעצם דמות בדיונית שמדברת על מה אמיתי ומה לא. רק אומרת כהערה, מאחר שיש אנשים שלא אוהבים להגיד שהקליפ הוא מייצג את השיר עצמו. וזה שרואים אותה רצה כדמות מנייר, ונחתכת בכל פעם ולא מתה - ואז באה השורה "הזמן הופך לאינסופי", והיא צועקת שהכל לא בסדר, אבל אף אחד לא מקשיב לה. שוב, הקטע של הזמן שהופך לאינסופי, מראה שהיא כן מכירה את החוקים של העולם שלנו! שהזמן לא מסוגל להיות אינסופי, אבל לאט לאט אין לה ברירה אלא לקבל את זה.
אז השאלה המרכזית היא: מיקו שמדברת היא אמיתית או מזוייפת?
מבחינתי היה יותר מעניין לחשוב על כל הקונספט של מה דעתם של השאר עליה ואיך היא רואה את כולם כדמויות ש"צריך להציל".
טוב עוברים הלאה, אנשי האחוזה עכשיו מחפשים את הדף הנעלם שלהם להשלמת המחזה. רק שהפעם הם מגיעים למסקנה חדשה איך לגרום למחזה להיגמר. שורה מעניינית:
המאסטר: כל עוד הדמות המובילה חיה, ההצגה חייבת להימשך
משפט ידוע במשחק שההצגה חייבת להימשך גם אם אחד מהשחקנים נפצע, וצריך להחליף אותו באחר.
אבל אז הליידי אומרת: אבל גם אם הדמות המובילה תמות, ההצגה עדיין תימשך.
עכשיו, הם הפכו פה הכל!! אז תפרשו את זה כרצונכם, אבל זה שוב מזכיר לי את אליסה בארץ הפלאות.
איך ההצגה יכולה להימשך עם הדמות מובילה/הראשית תמות - אין לי מושג! אל תשאלו אותי XD אולי זה רק מבחינה של השחקנים הראשיים, אז עוד אפשרי. אבל אם הכוונה היא ליטראלית - כלומר, אם הדמות הראשית בסיפור מתה, אז המחזה מסוגל להמשיך בלעדיה בתוך העלילה עצמה? לא.
אבל אם חושבים על כך שאולי מיקו היא בעצם לא הדמות הראשית, אלא זיוף שלה. ושבעצם הדמות הראשית נעלמה בכל הקליפ הזה, אולי המשפט הזה כן הגיוני. כי היא כבר מתה כמה פעמים, איתם, בלילות הקודמים.
ואז הם מעלים את האפשרות החדשה: "אז אנחנו לא יכולים להביא מישהו חדש?"
איך זה יפתור את המחזה 0-0 והם עונים "ואז נסובב לדף חדש"
איך, לעזאזל, הם הגיעו לזה שדמות חדשה תעזור להם לסובב לדף חדש? כי היא תוסיף משהו חדש לעלילה כאילו???? מה?!! אוקי, לא יודעת. אל תשאלו אותי.
ומיקו מגיעה למסקנה שהדרך היחידה להציל אותם היא: ללחוץ בכיס כי שם היא תמצא את "הדף הנעלם" שלנו. יאי אחלה פתרון מיקו צ"אן XD
ממשיכים הלאה, היא חוזרת ואז שומעים את "השיחה" המרכזית שתהפוך הכל בשיר הזה.
השיחה של אנשי האחוזה של מה הם הולכים לעשות ל"מיקו" המזוייפת. ושהם יחזירו את האמיתית מהקבר.
מה שאנחנו מגלים, ומיקו מגלה, זה שהדמויות ה"משניות" פה זוממות ללכוד את כביכול "הדמות הראשית", מיקו. וכמובן להסתיר ממנה את האמת עד שהם יוכלו לבצע את תוכניתם המרושעת - מוחעחעחעח! או כן.
מה שאני לקחתי מהשיחה הזו, זה שקודם כל היא שמעה את השיחה מהאמצע! ומה אמרנו על לצוטט לשיחה מהאמצע? דבר שני, היא לא יודעת לאיזה מיקו הם באמת התכוונו, ואולי הם לא בהכרח התכוונו שהיא "דווקא" המזוייפת.
אז ממשיכים הלאה, מיקו בוכה וצוחקת בעצב, ואז נאמר בקליפ עד כמה הדמות המובילה נבגדה ע"י כולם.
מה שמסקרן אותי להבין כשנאמר שם: "היא היתה הדמות התשיעית, החלפה של מישהו" - כאן מתרחש ההחלפה של המודעות של מיקו.
ממיקו המודעת לכך שהעולם מסביבה מזוייף, ולחוקי העולם שלנו, פתאום היא עוברת לחשוב במונחים התיאטרליים שאנשי האחוזה כל הזמן משתמשים בהם. החלפה, דמות, ואיזה מספר דמות היא. ובהמשך היא משתמשת בתסריט מכוון. כלומר, היא מקבלת את העובדה, שאולי היא בעצם לא אדם, אלא דמות מזוייפת של עצמה. למרות שאף אחד לא נתן לה הוכחה אמיתית לזה, או למעשה אמר שהיא באמת מזוייפת. גם אם היא שמעה את השיחה שלהם.
ושימו לב, היא זוכרת את הלילה של השיר: הלילה של הסוף הרע.
משהו שמעיר לי נורא אדומה, מיקו איך את יודעת על הלילה הזה?!. אלא אם כן היא העבר של העצמה שחזר שוב ושוב וחי את הלילות האלה או שהיא משחזרת את הלילה הזה, וזוכרת שבקרוב הדמות הראשית תילקח ע"י הטירוף, ותרצה את הדף החסר - "אבל שוב זה מאוחר מדי, הזמן נגמר." - כאן היא מצטטת באופן ברור את הלילה של הסוף הרע, ואת הסוף שלו. מה שמעניין, כי היא למעשה מצטטת את הסוף של עצמה.
ואולי, במקום לחזור על אותם מעשים של הלילה עם הסוף הרע, כפי שהיא יודעת שיחזור כשהיא לוקחת את מחוגי השעון. היא עוצרת את עצמה, ובמקום היא יוצרת סוף - הסוף שבאמת יסגור הכל. לכן, לדעתי, מיקו בשיר הזה היא לא מזוייפת. היא האמיתית, אבל היא טועה וחושבת שהיא המזוייפת.
והקטע שהיא זוכרת את עצמה "מוצאת את הדף בתוך הארון המתים" - שוב זה כל הלילות בהם היא שיחקה דמות אחרת. והיא אומרת בעצמה "העולם יכנע/יציית, שנהפוך לעבדים לדמות המובילה במחזה?"
אבל זה בעצם מה שהם כאן, הם רצים אחריה ומנסים לעצור אותה. למה? כי הם תלויים בה, לדעתי. הם לא יכולים לתפקד בלעדיה.
הלאה, מיקו נראית כאילו היא התמוטטה לחלוטין, ואז היא מזכירה ש"היא מוגנת ע"י שקרים אדיבים" אני מניחה שהיא מתכוונת לכך שאנשי האחוזה באמת שיקרו לה, והתכוונו לעשות לה מלכודת. וזה הטריגר ששבר את זהותה העצמית ו"דמות" שלה במחזה.
כשהם אמרו לה: "תשכחי מזה ולכי לישון."
מה שמעניין בקליפ, זה כשדווקא כשהיא נשברת לחלקים, דף אדום מתחיל להיכתב. לדעתי זה הדף שחסר, שהם חיפשו כל הזמן בכל הקליפים, להשלמת המחזה. רק כאשר הדמות הראשית נשברת לרסיסים, והיא מרגישה את הבגידה של כולם, היא יכולה לכתוב, במו ידיה וכוחה את הדף החסר למחזה הזה.
אז מיקו מתאבדת, ואז הם פורצים לחדר, אבל מאחרים ל"הציל" אותה XD שוב. למה תמיד כולם מצילים את כולם בסידרה הזו? גאד.
בכל אופן, לפני תיאור ההתאבדות, היא אומרת שזה סופה של הדמות של עצמה. אז הגעתי למסקנה המעניינית שאולי היא היוצרת המקורית של כל העולם המטורף הזה, והיא אפילו לא יודעת את זה. קול 0-0
אז שורה מעניינת: "ולתוך "המציאות הלא רצויה", אנחנו חוזרים..." ודוקרת את עצמה, וכל הבית מהבהב ונעלם.
זה נשמע שהיא, מבחינתה, מצאה את הפתרון האולטמנטיבי לחזור למציאות- להרוג את עצמה, ולדעתי היוצרת של כל העולם הזה. האם זה הפתרון הכי טובה - אממ די בספק. אבל היי, לפחות היא באמת הצליחה לפתור את המחזה.
והקטע עם היד והיד השנייה המושטטת לה, ממ ממש מעניין אותי לדעת של מי הידיים האלה.
אבל אני מניחה שבחיים לא אדע XD
אגב, זה גם מסביר איך מיקו יודעת את כל מה שהיא יודעת על הלילות הקודמים בלי שאף אחד יזכיר לה, כי היא היוצרת המקורית של העולם הזה. זו לפחות, התיאוריה שלי.
ולכן בני האחוזה, מדברים הרבה על כך שהם עבדים כלואים בידייה. ודי נמאס להם מזה, אז אני די מבינה למה הם תכננו ללכוד אותה.
וכך סידרת הלילות המטורפת מסתיימת סוף סוף. הייתי רוצה עוד בסידרה, אבל אני די בספק שיעשו עוד.
אבל נהניתי מכל רגע בקליפים האלה, בסיפור ובלילות האלה למרות שהם קשים. ומאוד מאוד אהבתי את המוזיקה!!
עבודה מדהימה של היוצרים, שאני קדה להם קידה עמוקה. תודה כל כך שיצרתם את זה, אתם מדהימים!!!!
עד הפעם הבאה בוולקאוד, ביי לבנתיים.
אגב הקמתי עוד בלוג באנגלית ב livejournal נראה איך ילך לי איתו 0-0.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
נואקה
