אני יודעת, עבר מיליון שנה ורציתי לסקר עוד שיר ווקלאוד אחר. פאק, אבל שיהיה. אני יסקר אותו יום אחד, בשנים שעוברות, אולי עוד שנתיים או שלוש או פחות. מי יודע.
אז בתשובה לשאלה הזו, התחלתי את עונת/ תקופת הסרטים שלי שבו אני רואה אלפי סרטים שהמליצו לי שלא ראיתי.
מסרטים מצוירים לסרטים ישנים של פעם בשחור לבן, כן כזו אני.
אז יצא לי לראות סרט צרפתי מצויר בשם שלישית בלוויל - זקנה שהבן המאומץ שלה אוהב לרכוב על אופניים ונראה אנורקס וכמו סוס. הוא נחטף והזקנה הולכת אחריו ופוגשת עוד שלושה זקנות שהיו בזמנו זמרות שאוכלות צרפדעים וראשנים (אני...אמ אוקי 0.0 מוזר)
אבל הסרט הכי טוב שיצא לי לראות, וכן ראיתי טיפה מהאנימה של זה (ולא אהבתי)
שבעת הסמוראים (הסרט הישן ולא האנימה)
אני למעשה מאוד נהניתי מהסרט, מאיך הם תכננו להגן על הכפר מפני השודדים וסצנות הקרב.
אפילו נהניתי מסצנת מוות של אחד מהם שבו רואים לו את התחת כי הוא לא שם מכנסיים מתחת לשריון שלבש,זה היה אדיר!!
מה שכן היה גרוע ברמה שאי אפשר לתאר בסרט הזה - הרומן או אם לדייק הסטוץ בין הסמוראי הצעיר לאיכרה.
כן, זה היה סטוץ כי היא לא באמת שמה עליו, שכבה איתו בזמן המלחמה ואחרי המלחמה התעלמה ממנו.
זה היה תירוץ עלוב לרומן! זה לא רומן בשיט, ובחיים לא יהיה. הם גם בקושי דיברו במהלך הסרט הזה!
אבל הכי אני שמחה שלא נולדתי בתקופה הזו, ששם לאבות מותר להכות את הבנות שלהם כמה שבה להם, אם הם חושבים שצריך ויעזור, מה שלא עוזר בחיים בשיט ורק פוגע בהן.
אני מופתעת כמה הסרט אראה אהדה לאבא ה*%^*%^&% כן. שונאת אותו, חבל שהוא לא מת!
אבל חוץ מזה, מהקטעים שהיו חרא, הסרט היה טוב! אהבתי ונהניתי ממנו קצת יותר מדי XD
ויש לי קטע להכניס Zosan לכל מקום עכשיו, Zoro+Sanji, אני לא יודעת למה. בטח יעבור לי באיזה שהוא שלב.אבל בה לי להכניס אותם לכל מקום עכשיו.
מעבר לזה, מהחודש הבא אני יהיה מובטלת, למה? כי המנהלת הדפוקה שלי החליטה שאין עבודה בשבילי.
כבר לא אכפת לי מזה, אני רק מקווה למצוא עבודה חדשה ונורמאלית בקרוב, אני ישתגע בלי זה.
לא רק מבחינה כלכלית, אלא יותר מהבחינה הנפשית - אני צריכה משהו לעשות. אני צריכה לקום בבוקר למשהו.
אני פשוט צריכה את העיסוק הזה.
חוץ מזה, התחלתי פאנפיק חדש (יואי כמובן) באתר הפאנפיקים שאגב אני לא ממליצה כי התרחשו גניבות של כל האתר והסיפורים לאתרים מזוייפים שהריווחו עליהם כסף. האתר שאני כן ממליצה לפרסם בו, שאגב אני נורא אוהבת את העריכה והדרך שבה אפשר לפרסם בו הוא בקיצור AO3 בשם היותר ארוך שלו Archive of our own.
וזהו אני מניחה, בנתיים לא היו סיקורים לווקלאוד, מצטערת. אני פשוט יותר מדי מוטרדת כרגע.
אולי כשהכל יסתדר אני יחזור לזה אבל בנתיים לא. למרות שאני בספק שמישהו קורא אותם בכל מקרה.
ביי לבנתיים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
נואקה
