כתבתי פוסט שלם והוא נמחק ואין לי כוח לשחזר. באסה ממש.
אני רק ארשום בכמה מילים שממש קשה לי לראות את חוסר התפקוד של אמא שלי בבית. הילדים פשוט מוזנחים, היא ל איתם אף פעם, כל הזמן עובדת, ננעלת בחדר שלה שעות והילדים משתעממים. ממש קשה לי עם זה. זה מעציב אותי, קשה לי נפשית כשאני גרה כאן כרגע כבר כמעט חודש לשמוע כל הזמן על הקשיים של אחים שלי.
אח שלי מדבר בימים האחרונים על התאבדות ובמקום לתת לו קצת חום אימהי היא הסתגרה בחדר שלה לכמה שעות טובות כבר יומיים ורשמה: "אין לדפוק בדלת ולהפריע לאמא, מי שיפריע-יענש בחומרה"
פשוט הזוי. מה הילדים אמורים לעשות במשך שעות? נכון שהם בני 12 ו-15 וזה כבר לא גילאים קטנים, אבל ילדים צריכים יחס בכל גיל, הם רוצים שישימו לב אליהם.
ראבק, למה ילדת ילדים?
אני לא מאמינה שככה זה מתנהל, לא זכרתי שהבית עד כדי כך לא מנוהל ושהיא עד כדי כך אנוכית ודואגת רק לעצמה. היא מתנהגת כמו ילדה קטנה, נעלבת ממה שאומרים לה, יש לה בעיה רגשית עמוקה, וזה פשוט נורא.