תזמינו אנשים לבלוג .. רק 4 מנויים .. :/ עוד 4 ימים עד לחיזיון, זה אמור לצאת יום שבת בסיפור . טוב אז בלי הרבה חפירות ..
"הוא לא רוצה אותי וגם יש לו חברה" היא אמרה.
"אל תדאגי" ענה קול "הוא נפרד ועכשיו זו ההזדמנות שלך".
"אם אתה אומר.. אז, כן אדון מ' !" היא ענתה ויצאה מהמערה החשוכה.
~בביתו של דילן~
'זה בטח סתם מישהו שעובד עליי , כל עניין המ' הזה.' חשבתי ונשכבתי לישון.
כל הלילה רק חשבתי על החיזיון. עד ש .. טוב , אין עד ש ... , זה הפך ליותר גרוע כשקיבלתי הודעה שכל החיזיון תלוי במזוודה שהוריי שכחו בבית לפני הנסיעה.
עיניי נעצמו ונרדמתי.
בבוקר לא היה אף אחד שיעיר אותי, והשעון המעורר שלי חירפן אותי אז הייתי חייב לקום.
בצעדים קטנים הלכתי לסלון וגיליתי שהוריי טרחו להסיע את אחותי לגן לפני נסיעתם, אל אותי לא , ממש לא.
התלבשתי, צחצחתי שיניים ועמדתי לצאת מהבית ולהגיע באיחור של שעתיים לבית ספר ואז נזכרתי בהודעה שקיבלתי בלילה.
הסתובבתי בכל הבית וחיפששתי את המזוודה שהם שכחו. לא מצאתי אותה בשום-מקום.
יצאתי מהבית והזמנתי את המעלית.. היא נפתחה ומה מצאתי ? את המזוודה הענקית .. לפעמים אני מתפלא כמה טיפשות יכולה להיות בהורים *שלי* ! לא של מקס ! *שלי* !
החזרתי אותה מהר הביתה וכדי לא לאחר יותר משעה וחצי חיפשתי פחות מדקה מה יכול להשפיע על החיזיון שלי . כמובן לא מצאתי והתחלתי לרוץ לכיוון בית הספר.
הגעתי לבית ספר והייתה הפסקה. ניסיתי להתרחק מאליס כמה שיותר . ברגע שעיניי נחתו עליה , הנחתתי אותם על מקס, על המורות התורניות , על רוברט או על .. רגע, רוברט ? ! אני.. אני .. אני ראיתי אותו מת.. גיא רץ אליי ואמר לי "היי" והוציא מכיסו את המשקפיים החדשות שלו "רואה אותם ? הם חדשות! " הוא היה כל כך מאושר וחפרן " אני רואה שאתה מסתכל על רוברט.. הוא כמעט נדרס ממכונית הוא אתמול גסס והיום הוא כבר על כסא גלגלים.. כי זו פציעה קטנה .. למה איחרת ? "
"כי .. עזוב .." אמרתי לו .
הסתובבתי מהר מבולבל ונתקלתי באליס "אני מצטער.." אמרתי לה והמשכתי ללכת.
"אני מצטערת" היא אמרה וישר הסתובבתי.
"על מה ?" שאלתי אותה .
"על מה שקרה..." אליס אמרה אבל הצלצול קטע אותה "אולי נפגש בצהריים ונדבר ?"
התקרבתי לאוזן שלה ואמרתי "היום, חמש , בפארק שממול לבית שלי." ואז, בדיוק לידינו עברה מור . הסתכלנו אחד על השנייה והנהנו להסכם.
כמו כל הימים היום עבר טוב וכשהגעתי הביתה גיליתי שאמא של פול הביאה את אליס ופול לבית שלנו לשחק .
"למה לא שאלת אותי ?" צעקתי על אליס לפני שעוד נכנסתי הביתה.
"כי, אני מצטערת.." היא ביקשה רחמים.
"היית צריכה לחשוב על זה לפני שהזמנת אותו !" אמרתי לה ועשיתי חיוך מזויף .. לא יודע על מה התעצבנתי.
הגיעה שעה 5 והגעתי לפארק. התיישבתי על הספסל וראיתי את אליס מרחוק . קמתי .. ואמרתי " דבר ראשון, אם אני אתעצבן זה לא אשמתי . אני אפילו לא יודע על מה. " אליס הנהנה והתחילה לדבר "אני מצטערת בקשר למה שקרה אתמול. זה.. זה אשמתו.. של מני."
מאחורי אליס ראיתי ילדה שמתחילה לרוץ לעברה...... או לעברי ..... או בכלל לדודה שלה שמחכה לה פה. לא התייחסתי אבל בדיוק כשחזרתי להסתכל אל אליס, הילדה דחפה את אליס, משכה אותי לעברה ונישקה אותי בכל תשוקתה.
הדבר המפתיע זה שהילדה הזאת היא ... מור ..
איך הפרק הפעם ?
שימו לב שהיום בסיפור הוא יום רביעי ונשארו עוד 3 ימים שזה אומר שהחיזיון הוא ביום שבת .
אנשים ! תתעוררו ! ותזמינו אנשים ! טוב אני מחכה לתגובות טובות .. יאללה ביי :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
