מכעיסה אותי המחשבה על מה שקרה כאן. 
זה לא שאיכפת
רק מכעיס.
כמו לראות את האקסית שלך בקניון ולצחוק מבפנים.

השקט שביקשתי לקבל לא ניתן לי, גם אם בפועל יש דממה
אין לי טענות ואין לי בקשות מיותרות
רק שקט
להמשיך 
זה עובר, נשכח עם הזמן 
הימים עמוסים וזה כבר לא חלק ממני
אולי עדיף 

 אני רוצה
להסתכל לך בלבן של העיניים
כדי שרק תנסה להבין
וללכת