-"חלמתי עלייךְ אתמול בלילה. באת עם התלתלים שלךְ והאור הזה שלךְ שאת מפיצה כל הזמן.
 דיברת כל כך הרבה ולא יכולתי להקשיב, קצת פחדתי שתשימי לב. את כל כך יפה. הסתכלת על העיניים האלה שלך פעם? והשפתיים, השפתיים האלה שובות אותי. היית רחוקה מידי. התקרבתי. לא ברחת. התגעגעתי. נתת לי לחבק אותך, ממש עם כל הידיים והחזה. הקשבת לדופק שלי שרק עלה והאיץ בגללך. תהיתי בשקט אם את שמה לב. הגנבתי נשיקה על המצח וחייכת, המשכתי. אני כל כך אוהב את החיוך שלך, את יודעת? כמו שמש ענקית ומסנוורת. פתאום קמת והסתובבת בחדר, מעגלים מעגלים סביב עצמך. לא יכולתי לעצור אותך, סחפת אותי. מחזיק אותך כל כך חזק, רק שלא תפלי. הריח שלך ממכר. רק..קצת..להריח. הצוואר שלך האף שלי הצוואר שלך השפתיים שלי השפתיים שלי השפתיים שלך. חזק יותר. עוצרת לי את הדם בידיים ואני מתפלל שלא תפסיקי. לגעת בך. בגוף שלך, בעדינות שבך. דיברת אליי, כל כך הרבה מילים. עוד ועוד ועוד ואל תפסיקי. העיניים שלך שנהיות גדולות יותר מרגע לרגע, עם כל ליטוף ונשיקה. אני מתפוצץ. מחבק אותך לא נותן לך ללכת. שלא תעזבי פתאום. עצמת עיניים וחייכת חיוך מתנשף. היה נדמה כאילו את שלי. סיפרתי לך בלב שלי כמה אני אוהב. קיוויתי שאת שומעת."-

 שותקת.