הכל קורה. כל מה שצריך, וגם מה שלא.  
רק להפריד ותת לזה למשוך אותי. לאהוב את הדרך הארוכה, העבודה השחורה. ללכלך את הידיים. עוד טייק ועוד טייק ועוד אחד עד שנעים וטוב, לא מושלם.
זה אף פעם לא מושלם, אני אוהבת.  
עוד מילים כתובות על נייר וצלילים. מחיקות ומחיקות עד שהעיבוד גמור ואז לכתוב עוד. ולבכות ולהיות מתוסכלת ולהינות מכל רגע. כי זו המשמעות האמיתית.  
לעשות אהבה. אהבה שהיא מעבר להכל. זו לא קלישאה, אני מבטיחה. אני אוהבת עד אין קץ. עד השמיים וגם אחריי. עד הירח, עד אוסטרליה ובחזרה. ולא אפסיק לעולם. אני עושה אהבה וזה ממלא אותי בקסם. זה כוח שאין לו סוף, כל עוד הוא קורה. וזה קורה. זה כל כך קורה. 
צעדים קטנים קטנים, אבל לא מידי.
זה היופי.