מכירה אותך ויודעת שאתה הולך להיעלם, מסכימה עם עצמי שלא ליפול ולהתנהג כרגיל. הכרת מישהו, הוא נחמד, תהני ודיי. עוברים שבועיים ואתה טס רחוק רחוק ולוקח את הלב שלי איתך. מערבולות בלב ופרפרים בבטן בכל פעם שנזכרת בך. בשיחות הארוכות והמועטות שהספקנו לנהל, בנשיקות והחיבוקים והשתיקות הכל כך לא מביכות. עובר כמעט חודש שבו ניסיתי להשכיח אותך בכל דרך. ואז מבינה שנדפקתי. אני אוהבת אותך כל כך חזק שזה כואב. פעם בשבוע שיחה קצרה על מה העניינים ואיך הולך ואז בום ״אני אוהב אותך״. דמעות שהופכות לצחוק שהופך לבכי תמרורים. זה נעים וזה כואב וזה נפלא וזה נורא כל כך. אני אוהבת כל כך. אתה מספר עלייך וגם דואג לשמוע עליי והכל מציף כל כך ואני רק רוצה אותך פה, לשמוע הכל מהפה שלך קרוב קרוב לאוזן שלי. שתחבק ותלטף ותעשה בי אהבה.