הולכת בחושך

אחרי שכיביתי לעצמי את הנר

בכוונת תחילה.

הנר היה רעיל.

מפיץ ניחוחות של זבל,

הורס את האווירה,

ובאופן כללי - נר לא כל כך חביב.

וזה נכון - קשה ללכת בחושך.

אבל אם זה או חושך וריח טוב או אור וניחוחות זבל ?

מעדיפה ללכת בחושך.

אני אומנם מתגעגעת לנר,

לאור שהוא הפיץ,

לחמימות המתמדת.

אבל כמה אני יכולה לחיות עם ריח זבל בחיי ?

אני עוד אמצא לי נר, אפילו יותר טוב !

אני אמצא לי חנוכיה.

שיש בה 8 נרות.

והחנוכיה הזאת תיהיה מושלמת בשבילי.

ואני אסתכל אחורה ואגיד לעצמי - בשביל הנר היחיד המסריח הזה סבלתי ?

כי הגלגל מסתובב,

והנרות מתכבים,

וחנוכיה אחרת - דולקת.

שבת אש והמשך סופ"ש שמח שיהיה.

נ.ב

שכחתי להזכיר, שיחד עם הנר נכבו עוד כמה דברים איתו.

הגפרורים נלקחו, הלהבה נעלמה, אנשים יקרים וטובים התפוגגו,

וזה חלק מלכבות נרות. וזה בסדר.

אני במצב השלמה עם כביית הנר.