הוא היה במדים .. והוא היה חייל והוא לא היה עמרי שלי

הוא לא היה נאסיך יותר ... הוא היה עוד גולנצ'יק אחד. הוא היה מגולח. עם השעון על היד. עם המדי א' שלו.

אני לא רוצה חייל. אני רוצה עמרי.

אני חושבת שאת המשפט הזה אני אומרת רק לאנשים כשאנחנו מדברים עלייך. אף פעם לא אמרתי את זה לך. אני גאה בך. בך ובדרך שעשית. אני גאה להיות חברה שלך. אני חושבת שאתה בן אדם זהב. שעושה שטויות מפגרות, מעצבנות ולפעמים בא לי לדקור אותו – אבל זהב.

הסיפור בנינו ימשיך עוד הרבה. עוד הרבה מאוד .. מסתבר שקשר כמו שלנו אי אפשר לנתק. מי כמונו יודעים, ניסינו.

תשמור על עצמך, גם מנטלית וגם פיזית. תיהיה גאה בעצמך ובעיקר תאמין בעצמך.

ותזכור שיש לך בבית את פתיתית השמרקונית שמאמינה בך מספיק בשביל שנינו.

אתה יודע כמה אני אוהבת אותך?

נורא הרבה.

ממש מלא ..

מחכה לראות אותך ולנשק אותך.

מחכה לא לישון איתך בלילה ולדבר איתך .. לשמוע איך שם.

מחכה לאכול איתך ארטיק או ללכת איתך לים.

מחכה לנסוע איתך במכונית.

מחכה לך

שלושה שבועות ..

ואתה שווה את זה.