לא מצליחה להחליט כלום . המוח והרגש שלי הם כמו שני ילדים קטנים שמתחרים ביניהם עושים לי דווקא .
שניהם ביחד , כל הזמן - נגדי .
לא מצליחה כבר לחשוב בהיגיון , לא מצליחה להחליט כלום .
רוצה לחשוב קצת פחות , להרגיש קצת יותר . ולחיות כמו כולם .
מדברים איתי ואני במקום אחר לגמרי נקרעת בין שני עולמות .
עולם רגשי שבו הכל כלכך מוקצן ולרגש יש מקום כבוד .
ומצד שני עולם של חשיבה הגיונית , כל צעד שם מדוד , אין מקום בכלל לדבר על " איך את מרגישה עם זה " .
שני העולמות האלו מתישים .
נמאס לי להתרוצץ ביניהם כל הזמן ולהרגיש חצויה , לא החלטית .
אני רוצה כבר להרגיש שאני במקום טוב . מקום טוב באמצע . בין שני העולמות הנוראיים האלו .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
