יש לי טעם מוזר בגברים. אני לא נמשכת לכאלו שנחשבים "חתיכים". לזהות אותם אני יודעת- יופי, התנהגות, פרצוף סימטרי וכו'. גם מאלה שהם נראים לטעמי אני מתרחקת, רק כי הפנימיות איכזבה אותי כל כך הרבה פעמים. אני ישר מסיקה שמי שיפה הוא בעצם לא משהו, וזה משפיע על האופן שבו אני רואה אותו.
קרה לי שהשגתי את מי שרציתי, ואז גיליתי שאני בכלל לא רוצה אותו, וחוזר חלילה. אני פוחדת להיתקע במעגל הזה, ולא למצוא מישהו שיהיה לי נוח איתו וסבבה איתו. מהניסיונות הכושלים עם גברים, אני כבר לא רוצה קשר, לפחות לא כרגע. באופן כללי אני מנסה לשמור על כל הקשרים שלי ידידותיים בלבד. לפעמים מרוב הניסיון שלי להפסיק להתעניין בגברים אני מתחילה להתעניין בנשים. וזה מחרפן אותי עד שזה עובר.
חשבתי שאני לא יכולה להידלק על מישהו שאני לא מכירה, כי הפנימיות עושה את כל ההבדל. כל עוד אני לא מכירה אותו אני לא יודעת מה הוא שווה. אני לא מאוד מכירה אותו, אבל קצת נדלקתי עליו. כנראה כי ראיתי קצת מהאופי שלו, וגם כי שיער ארוך עושה לי את זה. זה קצת מוזר אבל למרות כל זאת אני לא חושבת שאני רוצה להיות איתו, או שאני אוהב את מי שהוא.
בכל זאת, רגע של חולשה
______________________________________________
שיר בפתח\ מילים: Stranger in a City
מִסְתוֹרִי, עוֹד מִסְתוֹרִי אַתָּה בְּעֵינַי.
שֶׂעָר אָרֹךְ וּמְתֻלָתָּל, מְאֻלָּף בְּגוּמִיָּה
צִבְעוֹ נוֹטֶה לְגַוֵּן בָּהִיר, כִּמְעַט שָׁטֶנִי.
מְשַׂחֵק בִּקְוֻצָּה סוֹרֶרֶת שְנִפְרְדָה מַחְבְּרוֹתֶיהָ
כְּנַעֲרָה בַּיְשָׁנִית בְּהֶסֵּחַ דַעְתָּהּ.
מְסַקְרֵן, כֹּה מְסַקְרן אַתָּה בְּעֵינַי.
מִתַּחַת לְעֵינַיִךְ גָּר צֵל שֶׁחֹר לֵאֶה.
מֵעִיד עַל עֲיֵפוֹת, כִּמְדֻמַּנִי.
חִיּוּכֶיךָ לוֹחֲשִׁים, הִנְנִי חַי, אֲנִי עוֹד עֵר!
נֶאֱבָקִים כְּדי לְהַרְאוֹת אַחֶרֶת.
יְפֵהפֶה, כֵּן! יְפֵהפֶה אַתָּה בְּעֵינַי.
עַל תָּווי פָּנַיִךְ הַחַדִּים עוֹר דַּי אֲפַרְפַּר
אַךְ דַּוְקָא מַחְמִיא לְךָ הַחֹלִי.
לְעִתִּים נִדְמֶה כְּאִילוּ יָצָאתָ מְאַגָּדָה
עוֹד לֹא מָצָאתִי מָה הִיא.
לְהַכּירְךָ, לְהַכִּירְךָ אֲנִי רוֹצָה.
לָדַעַת אֶת שֶּׁטָּמוּן בְּחוֹבְךָ עַד כַּף רֶגֶל.
מָה לְלִבְךָ הַבַּיִת גַּלֶּה לִי.
מָה הַדָּבָר אֲשֶׁר יוֹתֵר מִכֹּל לִמְּדְךָ אֶת הַסֵּבֶל,
וּמַהִי דַּרְכּוֹ שֶׁל חִיּוּךְ רָווּי אֹשֶׁר אֶל פָּנֶיךָ.
______________________________________________
אני רוצה לנסוע מחר למקום שנוא כדי לראות אנשים אהובים. אני תוהה אם אצליח להתעורר בזמן... או לאסוף את האומץ לבוא.