פרספקטיבה

ביקרתי אותו בבית שלו. אותו בית ארור שהוא מתלונן עליו בלי סוף. דלת החדר הלבנה שהספיקה לצבור כתמים נסגרה מאחורינו, ולא שמענו מאף אחד. הייתה בינינו שתיקה מביכה ולא צפויה, שלדעתי באה בעיקר מכיוונו. הרי היה לנו עולם ומלואו לדבר עליו, ופתאום - כלום. 
היו קורי עכביש בתקרת החדר, הוא כנראה לא צחק קודם לכן. מהחלון נשקף נוף של מים הנפרשים לאופק, ומתחת לחלון המסורג היו זרוקים רהיטים שבורים וקורות עץ. היו לו שלוש גיטרות, עליהן הרבה לנגן ולאלתר. אהבת חייו. 
שנינו פינינו רווח בלוח הזמנים וויתרנו על משהו בשביל להיפגש. בהמשך היום צחקנו בלי סיבה, ומשהו השתחרר. היה כיף לדבר, ולטייל, ולצחוק. היה שווה לבוא.

______________________________________________

רוֹקסטאר\ מילים:Stranger in a City