לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

פרספקטיבה


"בני אדם מאבדים את בריאותם כדי לצבור כסף ואז הם מבזבזים את כספם בניסיון להציל את בריאותם. בשל מחשבותיהם על העתיד הם שוכחים את ההווה וכך אינם חיים לא למען העתיד ולא למען ההווה, ובה בשעה בה הם חיים כאילו לעולם לא ימותו, הם מתים כאילו מעולם לא חיו" קונפוציוס

Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2013    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

יום חופש מהחיים +שיר


ביקרתי אותו בבית שלו. אותו בית ארור שהוא מתלונן עליו בלי סוף. דלת החדר הלבנה שהספיקה לצבור כתמים נסגרה מאחורינו, ולא שמענו מאף אחד. הייתה בינינו שתיקה מביכה ולא צפויה, שלדעתי באה בעיקר מכיוונו. הרי היה לנו עולם ומלואו לדבר עליו, ופתאום - כלום. 
היו קורי עכביש בתקרת החדר, הוא כנראה לא צחק קודם לכן. מהחלון נשקף נוף של מים הנפרשים לאופק, ומתחת לחלון המסורג היו זרוקים רהיטים שבורים וקורות עץ. היו לו שלוש גיטרות, עליהן הרבה לנגן ולאלתר. אהבת חייו. 
שנינו פינינו רווח בלוח הזמנים וויתרנו על משהו בשביל להיפגש. בהמשך היום צחקנו בלי סיבה, ומשהו השתחרר. היה כיף לדבר, ולטייל, ולצחוק. היה שווה לבוא.

 

______________________________________________

רוֹקסטאר\ מילים:Stranger in a City

 

גִּיטָרָה חַשְׁמַלִּית
וְתַדְמִית
שֶׁל רוֹקסטאר.
אֶצְבָּעוֹת רָצוֹת עַל הַמֵיתָרִים.
הוּא שָׁר, וְאִם עוֹצְמִים עֵינַיִם
הוּא נִשְׁמַע כְּמוֹ אָבִיב גֶּפֶן בִּצְעִירוּתוֹ.
מְיֻחָד, אַךְ שׁפּוּי.
בְּקַלּוּת יָכֹל לְהַצִּיל עַלְמָה,
אוֹ לְדַרְדֵּר אוֹתָהּ עָמֹק.
רַעְמָה עַל רֹאשׁוֹ,
עָלָיו מִכְנָס גִּ'ינְס מְלֻכְלָך.
בְּכָל קוֹמָתוֹ הַצְּנוּעָה,
הוּא נוֹטֵף סֶקְס.
______________________________________________
כיום אנחנו רק חברים טובים.
נכתב על ידי , 3/5/2013 18:38   בקטגוריות אביב גפן, אהבה, בית, גיל ההתבגרות, השראה, חברים, חוויות, חופש, יחסים, יצירה, מוזיקה, ניקוד, שירה, שיר  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Stranger in a City ב-15/5/2013 03:27
 



ניסיתי בכל כוחי לא לחרוז. זה לא מנע ממני לכתוב שיר.


יש לי טעם מוזר בגברים. אני לא נמשכת לכאלו שנחשבים "חתיכים". לזהות אותם אני יודעת- יופי, התנהגות, פרצוף סימטרי וכו'. גם מאלה שהם נראים לטעמי אני מתרחקת, רק כי הפנימיות איכזבה אותי כל כך הרבה פעמים. אני ישר מסיקה שמי שיפה הוא בעצם לא משהו, וזה משפיע על האופן שבו אני רואה אותו.
קרה לי שהשגתי את מי שרציתי, ואז גיליתי שאני בכלל לא רוצה אותו, וחוזר חלילה. אני פוחדת להיתקע במעגל הזה, ולא למצוא מישהו שיהיה לי נוח איתו וסבבה איתו. מהניסיונות הכושלים עם גברים, אני כבר לא רוצה קשר, לפחות לא כרגע. באופן כללי אני מנסה לשמור על כל הקשרים שלי ידידותיים בלבד. לפעמים מרוב הניסיון שלי להפסיק להתעניין בגברים אני מתחילה להתעניין בנשים. וזה מחרפן אותי עד שזה עובר.

 

חשבתי שאני לא יכולה להידלק על מישהו שאני לא מכירה, כי הפנימיות עושה את כל ההבדל. כל עוד אני לא מכירה אותו אני לא יודעת מה הוא שווה. אני לא מאוד מכירה אותו, אבל קצת נדלקתי עליו. כנראה כי ראיתי קצת מהאופי שלו, וגם כי שיער ארוך עושה לי את זה. זה קצת מוזר אבל למרות כל זאת אני לא חושבת שאני רוצה להיות איתו, או שאני אוהב את מי שהוא.

 

בכל זאת, רגע של חולשה חיוך

 

______________________________________________

 

שיר בפתח\ מילים: Stranger in a City

 

מִסְתוֹרִי, עוֹד מִסְתוֹרִי אַתָּה בְּעֵינַי. 

שֶׂעָר אָרֹךְ וּמְתֻלָתָּל, מְאֻלָּף בְּגוּמִיָּה

צִבְעוֹ נוֹטֶה לְגַוֵּן בָּהִיר, כִּמְעַט שָׁטֶנִי.

מְשַׂחֵק בִּקְוֻצָּה סוֹרֶרֶת שְנִפְרְדָה מַחְבְּרוֹתֶיהָ

כְּנַעֲרָה בַּיְשָׁנִית בְּהֶסֵּחַ דַעְתָּהּ.

 

מְסַקְרֵן, כֹּה מְסַקְרן אַתָּה בְּעֵינַי. 

מִתַּחַת לְעֵינַיִךְ גָּר צֵל שֶׁחֹר לֵאֶה.

מֵעִיד עַל עֲיֵפוֹת, כִּמְדֻמַּנִי. 

חִיּוּכֶיךָ לוֹחֲשִׁים, הִנְנִי חַי, אֲנִי עוֹד עֵר! 

נֶאֱבָקִים כְּדי לְהַרְאוֹת אַחֶרֶת. 

 

יְפֵהפֶה, כֵּן! יְפֵהפֶה אַתָּה בְּעֵינַי.   

עַל תָּווי פָּנַיִךְ הַחַדִּים עוֹר דַּי אֲפַרְפַּר

אַךְ דַּוְקָא מַחְמִיא לְךָ הַחֹלִי.

לְעִתִּים נִדְמֶה כְּאִילוּ יָצָאתָ מְאַגָּדָה

עוֹד לֹא מָצָאתִי מָה הִיא.

 

לְהַכּירְךָ, לְהַכִּירְךָ אֲנִי רוֹצָה. 

לָדַעַת אֶת שֶּׁטָּמוּן בְּחוֹבְךָ עַד כַּף רֶגֶל. 

מָה לְלִבְךָ הַבַּיִת גַּלֶּה לִי. 

מָה הַדָּבָר אֲשֶׁר יוֹתֵר מִכֹּל לִמְּדְךָ אֶת הַסֵּבֶל,

וּמַהִי דַּרְכּוֹ שֶׁל חִיּוּךְ רָווּי אֹשֶׁר אֶל פָּנֶיךָ.

 

______________________________________________

 

אני רוצה לנסוע מחר למקום שנוא כדי לראות אנשים אהובים. אני תוהה אם אצליח להתעורר בזמן... או לאסוף את האומץ לבוא.

נכתב על ידי , 31/3/2013 01:15   בקטגוריות אהבה, גיל ההתבגרות, יחסים, יצירה, כתיבה, רגשות, שיר, שיער ארוך, שיער, אהבה ויחסים, חולשה, שירה, חתיך, יופי, פנימיות, חיצוניות, ניקוד, קראש  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Stranger in a City ב-31/3/2013 02:26
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , האופטימיים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לStranger in a City אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Stranger in a City ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)