"זה הזמן"-סיפור.

דמויות:

בנות:

סול[הכינוי של סול זה צ'רלי]ריברי-דמות ראשית.ראש קבוצה של קבוצת המעודדות.הקבוצה כוללת אותה,את מריה,את סול,את אלכס,את מריאנה ואת אאוחניה.היא האחראית על הכירוגראפיה והתנועות במסגרת העידוד של קבוצת הכדורגל 'tigers'.

מריה דל סרו.

ברנדה אסניקר.

אלכס ריברו.

מריאנה אפוסיטו.

אאוחניה סוארז.

בנים:

גונסלו דה לאס הארס.-דמות ראשית.הקפטן של קבוצת הכדורגל 'tigers'.

תומאס גרינפלד.

ברונו דונובן.

מתיאס רוגטי.

פאבלו מרטינז.

ניקולאס[ניקו] ריירה.

-הדמויות עם שמות ארגנטינאים,בלי סיבה מיוחדת:) -

תמונות של השחקנים :

סול[צ'רלי]-

מריה-

ברנדה-

אלכס-

מריאנה-

אאוחניה-

גונסלו-

תומאס-

ברונו-

מתיאס-

פאבלו-

ניקו-

פרק 1:

הכול התחיל ביום ההולדת ה-17 שלי-אתמול.

"מתוקה,קומי" אמרה לי אמא שלי בבוקר.

"יש בית ספר" - הוסיפה.

"אמא..לא שכחת משהו?" ניסיתי לרמוז לה על היום הולדת שלי.

"אה,כן..שכחתי להכין לך אוכל..אני מצטערת חמודה" אמרה תוך כדי ששמה את נעלי העקב שלה.

"אני פשוט ממהרת לעבודה,אבל קחי 20 שקל וקני לך משהו לאכול מהמאפייה."

"אוקיי" אמרתי עם חיוך על הפנים שהסתיר את ההרגשות האמיתיות שלי - רגשות אכזבה,עצב,תסכול.

קמתי מהר והתלבשתי בבגדים חגיגיים,נעלתי נעליים חדשות שקניתי רק אתמול,התאפרתי והתבשמתי.

קיוויתי שלפחות החברות שלי ייזכרו את היום הולדת שלי.

ייצאתי מהבית,עברתי וקניתי לי קרואסון מהמאפייה,והגעתי לבית הספר-באיחור של 25 דקות.

"גברת סול?מה זה אמור להיות האיחור הזה?" שאלה המורה.

לא עניתי.התנצלתי והלכתי להתיישב לייד אלכס,או כמו שאני קוראת לה-אלקסייה.

"היי" אמרתי בשקט.

"היי" ענתה לי והעתיקה מהלוח.

-הפסקה-

אני,אלקסייה,מריה וברנדה התיישבנו בחוץ,על ספסל.

"אז..שכחתן אולי משהו?" שאלתי את הבנות.

"אמ..לא.למה?" שאלה ברנדה וכולם הנהנו בהסכמה.

"לא משנה" אמרתי ובתוך תוכי-בכיתי.רציתי שייסתיימו כבר הלימודים.

-סוף יום-

סוף סוף,נגמר הבית ספר.

ייצאתי מהר,בלי להסתכל אחורה.היו לי דמעות בעיניים,שלא התביישתי להסתיר.

הלכתי הליכה מהירה,בלי להסתכל לשום כיוון.

הלכתי,ופתאום-נפלתי אחורה.

הסתכלתי למעלה,לראות מי הפיל אותו,ונשארתי עם פה פעור.

זה היה נער,בערך יותר גדול ממני בשנה.הוא הזיע,היו לו מדים של קבוצת כדורגל וכדורגל ביד.

"צריכה עזרה?" שאל והושיט לי יד.

"כ..כן" אמרתי והושטתי את יידי.

הוא עזר לי לקום,ומכיוון שלקח תנופה חזקה,הגענו למצב שאני והוא ממש קרובים.

זזתי מהר אחורה ואמרתי "סליחה" .

"זה בסדר" אמר , "עכשיו בואי נשב איפה שהוא ותספרי לי מה קרה" .

התיישבנו בבית קפה אחד,והוא שאל אותי "מה קרה?" .

"כלום.." אמרתי והשפלתי את מבטי.

הוא קירב את יידו אל הסנטר שלי,הרים את ראשי ושאל - עוד פעם : "מה קרה?" .

"יש לי היום יומולדת,ואף אחד לא זכר.." אמרתי ויירדה לי דמעה.

הוא ניגב אותה ולא אמר כלום.

"ו..אתה?מה אתה עושה עם המדים האלה?" העברתי נושא.

"אני קפטן של קבוצת כדורגל,ו..אנחנו מחפשים מעודדות..קבוצה של משהו כמו 5 בנות.."

"באמת?אני רוקדת די טוב..אולי אוכל לעזור..."אמרתי.

"אוקיי" אמר וחייך חיוך מדהים !

"עד מחר את יכולה לבוא עם ריקוד מוכן?"שאל.

"נראה לי..נו טוב." אמרתי והחזרתי לו חיוך.

"רק איך קוראים לך?אני סול."

"אני גונסלו"אמר.

"אוקיי,אני ממהר..ביי.ו..יומולדת שמח" אמר ,חייך ,ונתן לי פתק עם מספר הפאלפון שלו.

-בערב-

התקשרתי לכל הבנות,סיפרתי להם את הסיפור וקבענו שהיום ב-7  בבית של מריה נעשה חזרות.

-ב-7 בערב-

הגעתי לבית של מריה,וכשנכנסתי,כל הבנות צעקו 'הפתעה' ובאו לחבק אותי.

"נראה לך ששכחנו את היום הולדת שלך?" שאלה אותי אלקסייה וחייכה לי חיוך :)

צחקתי . "אוקיי,אין זמן,נחגוג שנה הבאה ." אמרתי .

חילקתי לבנות את התלבושות ווהפונפונים שלהם,ותוך 3 שעות כבר היה לנו ריקוד מושלם.

ככה היינו לבושות [אלה רק התלבושות אנחנו לא נראות ככה] :

http://storage.tipo.co.il/scops/4/Bring_It_On2_b.jpg

-כעבור יום ב-5 בצהריים-

כל הבנות כבר היו במגרש הכדורגל של הקבוצה,והיינו מוכנות לרקוד את הריקוד.

לאחר הריקוד,גונסלו לקח אותי לצד ואמר לי "וואו,אתם רוקדות מעולה!התקבלתן."

"תודה!אני מבטיחה לא לאכזב אותך" אמרתי ונתתי לו נשיקה בלחי.

הלכתי לבנות וסיפרתי להם את הבשורה,והן שמחו וקפצו :)

-מנקודת המבט של ברנדה-

לאחר שסול סיפרה לנו את הבשורה,ברונו - אחד מחברי הקבוצה - לקח אותי לצד .

"מה..מה אתה עושה?" שאלתי אותו.הוא היה נראה נחמד,אבל מראה זה לא מה שקובע.

"מתחיל איתך" אמר והתקרב אליי.

זזתי ממנו טיפה,והוא תפס אותי במותניים וקירב אותי אלייו.

"תפסיק.." אמרתי .

"את רוצה שאני ייפסיק?" הוא שאל.

"ל..לא יו..יודעת" היססתי.

הוא התקרב עם הפנים שלו אליי , ונישק אותי נשיקה סוערת.

פרק 2:

 - מנקודת המבט של ברנדה-

לאחר שברונו הרפה ממני,העפתי לו כאפה שהוא בחיים לא יישכח.

"דפוק!" צעקתי והלכתי משם.

הוא נשאר עם היד על הלחי והסתכל עליי במבט כועס.

-לאחר יום-

-מנקודת המבט של סול-

קמתי בבוקר,לבשתי ג'ינס יפה,חולצה לבנה,ווסט יפה מעל וסניקרס מגניבות.

לאחר כמה דקות הגעתי לבית הספר,וכשפגשתי את כל הבנות הודעתי להם שאנחנו צריכות לפחות עוד 2 מעודדות.

לפני שהספיקו לענות הייתה לי שיחת פאלפון.

++++++++++

"היי" אמרתי כשראיתי שעל הצג כתוב 'גונסלו'.

"היי"-ענה.

"קרה משהו?" שאלתי.

"כן,הקבוצת כדורגל שלנו לא תהיה פעילה שבוע כי אנחנו מחפשים עוד שחקן לקבוצה" אמר.

"ואנחנו מחפשות עוד כמה מעודדות.." אמרתי.

"אוקיי,אני ממהר,קבענו היום לראות כמה שחקנים"

"אוקיי,ביי" אמרתי וניתקתי.

++++++++++

"מי זה היה?" שאלה מריה.

"גונסלו,טוב..איפה הייתי?" שאלתי.

"נזכרתי,אנחנו צריכות עוד כמה מעודדות לקבוצה" הוספתי.

"אוקיי" אמרה מריה.

"סבבה" הוסיפה אלכס וברנדה הנהנה.

בדיוק היה צלצול,וכל הבנות נכנסו לכיתה.

"היום ייצטרפו אלינו שתי תלמידות חדשות.אאוחניה ומריאנה"אמרה המורה והציגה אותם.

אאוחניה ומריאנה היו שונות זו מזו,והיה נראה כאילו הכירו כבר הרבה זמן.

אאוחניה הייתה גבוהה,ולעומתה מריאנה הייתה יותר נמוכה.

שתיהם לבשו שורט וגופייה,רק שאאוחניה לבשה שורט שחור וגופיה צהובה,ומריאנה לבשה שורט ג'ינס וגופייה כתומה.

אצלינו בית הספר,יושבים בכל שולחן 3 ילדים,לכן השולחן טיפה יותר גדול.

"אתן תשבו לייד..סול" אמרה המורה והצביעה עליי.

מריאנה ואאוחניה התיישבו ליידי משני הצדדים,והקשיבו למורה.

"היי.." אמרתי לשתיהן.

"היי" ענו שתיהן ביחד.

הפניתי את מבטי למריאנה ושאלתי אותה "את ואאוחניה מכירות הרבה זמן?"

"כן,מגיל קטן"

"אה,אוקי,מריאנה,תגידי,רוצה להצטרף לקבוצת מעודדות שלנו?אנחנו היום נבחן אותך ואת אאוחניה אם היא רוצה"

"בטח!ואת יכולה לקרוא לי מר או לאלי"אמרה וחייכה חיוך.

"אוקיי" אמרתי והפניתי את מבטי לאאוחניה.

"אאוחניה?היי,דיברתי קצת עם מר ושאלתי אותה אם היא רוצה להצטרף לקבוצת מעודדות איתי ועם עוד כמה בנות בכיתה,והיא הסכימה שהיום נבחן אותה,רוצה גם את להיבחן?"שאלתי.

"בטח!ואת יכולה לקרוא לי אאוחה"אמרה.

"אז היום ב-5" אמרתי לשתיהן והבאתי להם את הכתובת של הבית שלי.

בהפסקה אמרתי לכל הבנות שהיום ב-5 ייגיעו לבית שלי,והן הסכימו.

לאחר מכן אמרתי להן שבערב נצא כולנו למועדון קרוב לבית שלי,וגם לזה הם הסכימו.

-היום ב-5-

כל הבנות הגיעו אליי,ולאחר החזרה של מריאנה ואאוחניה[שרקדו מהמם]הודענו להם שהם התקבלו.

לאחר כמה שעות,ב-10,ייצאנו למועדון,ולא האמנו את מי ראינו שם.

פרק 3:

ראינו את כל הבנים.הם רקדו עם כמה בנות,חוץ מגונסלו וברונו שיישבו על כיסאות וצפו בהם.

התקרבתי לשם,והתיישבתי לייד גונסלו.

"היי" אמרתי.

"היי,מה קורה?"

"סבבה,נו..אז כבר קיבלתם מישהו לקבוצה?"

"כן,אחד בשם פאבלו,וגם אחד בשם ניקו.ואתן?"

"כן.שתי בנות בשם מריאנה ואאוחניה."

"אה,אוקיי.כל הבנות כבר רוקדות,רוצה .. לרקוד איתי?"

"בטח!" עניתי , ואני וגונסלו קמנו לרקוד.

הדי ג'יי שם שירים מקפיצים במיוחד,מה שגרם לכולם לקפוץ.

אני וגונסלו רקדנו,ופתאום ראינו את ברונו לוחש משהו לדי-ג'יי,אבל זה לא מה שעצר אותנו מהריקודים.

לאחר כמה דקות הושמע שיר שקט,של ביונסה.

http://www.youtube.com/watch?v=orQqGe4m7VQ

אני ממש אוהבת את הזמרת ביונסה,ובמיוחד את השיר הזה.

כולם התחלקו לזוגות-מריה עם תומאס,ברנדה עם ברונו,ניקו עם אאוחניה,פאבלו עם מריאנה,ואלכס עם מתיאס.

רק אני וגונסלו לא רקדנו.

"רוצה לרקוד?"-גונסלו שאל והושיט לי את היד שלו.

"כ..כן" אמרתי והתקרבתי אליו.

כרכתי את יידי סביב הצוואר שלו והוא שם את יידיו על המותניים שלי.

רקדנו והתקרבנו אחד אל השני.

לאחר כמה שניות היינו במצב שאנחנו ממש ממש קרובים.

הוא שם את הידיים שלו על הלחיים שלי ונישק אותי נשיקה עדינה.

נשיקה עדינה שהפכה לנשיקה סוערת.התקרבנו לכיוון קיר אחד,ונשענתי אחורה.

הוא נישק אותי והרגשתי בעננים.

לאחר כמה דקות של נשיקה עצרתי אותו.

"מה קרה" הוא שאל.

"זה מוגזם,אני בקושי מכירה אותך.."

"טוב..אבל אנחנו זוג,שתדעי לך את זה!"

"חח,בסדר" אמרתי ונתתי לו נשיקה קטנה.

לאחר כשלוש שעות,חזרנו כולם לבתים שלנו.

צלצול הפאלפון קטע את מחשבותיי.

"הלו?" שאלתי.

"היי,נסיכה" ענה גונסלו.

דיברנו איזה חצי שעה והספקתי להכיר אותו קצת יותר.

"בא לך לבוא לישון אצלי?" הוא שאל לבסוף.

"אני באה,אבל לא עושים כלום!" אמרתי לו.

"בסדר,בסדר.."הוא אמר ונתן לי את הכתובת שלו.

לפי מה שהבנתי,ההורים שלו נסעו לחו"ל לחצי שנה,והוא נשאר לבדו.

אחרי כשעה הגעתי אליו.

"היי נסיכה" אמר לי ונתן לי נשיקה בפה שנכנסתי.

"היי,טוב אני הולכת שנייה להתלבש" אמרתי לו ונכנסתי לשירותים.

אחרי 10 דקות ייצאתי מהשירותים והייתי לבושה בפיג'מה ורודה-לבנה.גופייה ושורט קצר ויפה.

השעה הייתה ממש מאוחרת,משהו כמו 4 בבוקר.

עליתי למיטה וגונסלו בא ליידי ואמר "אז..מה קורה?" אמר.

צחקתי ולא עניתי.

הוא התקרב אליי וסובב את הראש שלי.

הסתכלתי עליו,ולא אמרתי כלום.

שתינו שתקנו.

הוא עלה עליי,ולאחר כמה שניות,נישק אותי נשיקה ענקית.

-קוראים יקרים ויפים שלי ?

אתם לא מבינים כמה השקעתי בפרק הזה!

מאוד חשוב לי שתגידו לי אם אהבתם את הכיוון החדש - רומנטי :)

אני מקווה לפחות ל-50 תגובות!

ממני,עדן הכותבת.

פרק 4:

פרק 5: