לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

המראה.



Avatarכינוי: 

בת: 27





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2011

משהו.


הימים עוברים בסדר. הכל די טוב, מצחיק מדי פעם, נחמד או מוזר. אבל אף פעם אין יותר משהו...
וכשאני אומרת "משהו", אני מתכוונת לשובר שיגרה.
באיזשהו מקום הכי טוב ככה- הימים עוברים מהר יחסית, ואי אפשר להתלונן.
ובכל זאת.
לפעמים, רק לפעמים, הייתי רוצה משהו קצת מעבר.
הייתי רוצה משהו חדש, כי למרות שאני עושה המון דברים (יחסית), אני רוצה להוסיף עוד משהו. 
משהו חדש. 
משהו מרגש.
משהו מעניין.
משהו שלא חוויתי קודם.
ואולי זה לא משהו.

אולי זה פשוט...

מישהו.

נכתב על ידי , 15/2/2011 14:36  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



גאה בעצמי.


עבדתי מהבוקר ממש קשה.
סיימתי לסכם שבעה פרקים בעבודה, להכין עבודה בהיסטוריה ולהקליד מתודה לתחנה ביום צופה.
יש לי עוד ללמוד למבחן במתמטיקה, אבל זה כבר ילך בקלות. אני אוהבת מתמטיקה. כשהיא מבינה אותך, זה כל כך כיף. ואני מתכוונת שהמתמטיקה מבינה אותי, היא מתאמצת בשבילי. לא כמו הפיזיקה הז*** שלא מוכנה לנסות להבין אותי (אני מנסה להבין אותה! היא לא רוצה!). 
בכל מקרה, אני ממש גאה בעצמי. היה לי יום די משעמם. בעיקר לימודים ועבודות. אבל זה בסדר, זה שווה את זה.
מחר אמור להיות לי גם יום פנוי, אז אני אמשיך לעשות את העבודה. כן, כן, אני לא אדחה יותר.
זה די מבאס יומיים של לימודים ברצף, אבל הבאתי את זה על עצמי. 

הייתי אמורה להיות בשיחת שכב"ג, אבל אמרתי למדריך שלי שאני לא יכולה לבוא בגלל העומס (בגלל שהוא כזה מדהים הוא אפשר לי לא לבוא! ).

טוב, אני אחזור לחרישה שלי.
משום מה אני מאד ערנית ומאושרת. שיהיה, אני אוהבת להיות ככה.

ערב נעים לכולם 
נכתב על ידי , 12/2/2011 21:39  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יותר מדי לחץ.


היא מאשימה אותי שאני לא מקשיבה לה. אותי.
והיא צודקת לגמרי. 
וזה לא בגלל שאני לא רוצה להקשיב. אני באמת רוצה, אבל יש לי יותר מדי לחץ.
העבודה הדפוקה הזאת שיושבת לי על העורק הראשי בצוואר כמו עלוקה, המבחן השכבתי במתמטיקה שאני מקווה לא להיכשל בו, חברה שהיה לה עד אתמול אחה"צ חשד לאפנדציט, השיעורים, המבחנים, הצופים, הבעיות שלי...
והעובדה שאני לא יכולה להסתכל לה בעיניים בלי להרגיש צביטה של אשמה בלב.
והקטע הכי גרוע הוא שבמקום להתחיל ולעבוד כמו שאני יודעת, אני מתעצלת ועושה דברים אחרים (כמו לראות טלוויזיה, לקרוא ספר, לישון, לאכול, לנשום...).
אני דחיינית כשזה מגיע ללחץ בהרבה פעמים. ואני שונאת את זה.
אוף.
מחר אני הולכת לשבת על התחת ולגמור את כ-ל העבודה, השיעורים, העבודות האחרות. ה-כ-ל-!
כי אני שונאת את הלחץ הזה. שונאת. שונאת. שונאת.

יום נעים שיהיה לכם... 

*תזכורת לעצמי: אני לא מכונה. תישארי אנושית, בבקשה, ואל תתפרקי.
נכתב על ידי , 11/2/2011 13:42  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשלוקוהולית :) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שלוקוהולית :) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)