אוקיי,אז די נטשתי (;

אבל חזרתי XD

אז הממ בלי הרבה דיבורים מיותרים הינה הפרק השני...

פרק שני

"יסמין קומי כבר!" צעקה מאי.לפתע פקחתי את עיניי בהפתעה "סוף סוף!" צעקה "מה השעה?!" לפתע נלחצתי "כבר שמונה" אמרה "מה?!?!" צעקתי וקמתי במהירות מהמיטה."כן לא שמעת את השעון המעורר שלך" אמרה "דרך אגב את צריכה שעון חדש..." חייכה חיוך מצטער והבטתי עליה במבט כועס "מאי מה עשית עכשיו?!" היא רק פזלה אל פינת החדר ורצה לסלון."מאי!!!!!!!!!!" צרחתי בכל כוחי למראה השעון המרוסק ונאנחתי. 'לא משנה' חשבתי ונכנסתי לחדר-האמבטיה מצחצחת שיניים,מסתרקת ומתאפרת.

חזרתי לחדר והוצאתי מהארון חולצת בית-ספר כחולה,מכנס ג'ינס צמוד ושחור שהגיע עד ברכי,גרביים נמוכות שחורות וג'קט בית-ספר תכול.לבשתי הכל ונעלתי הולסטאר שחורות.לקחתי את הילקוט והלכתי במהירות למטבח,מסיימת שקית שוקו בפחות מדקה.

"מאי איפה ההורים?" שאלתי והתיישבתי על הספה בסלון "יצאו לעבודה ביחד" אמרה "אוקיי..." מלמלתי והעלתי את מבטי כלפי מעלה אל השעון 'שמונה ועשרה' קראתי את השעה 'יש הספקתי!' צהלתי בתוכי והעברתי את מבטי למאי."מה?" שאלה "למה ריסקת אותו?" שאלתי ברוגע "הוא לא הפסיק לצלצל" חייכה ואני נאנחתי.

"טוב יוצאים?" שאלתי לאחר דקה "אני מתחילה היום בעשר,יש לי זמן" חייכה והלכה לחדר "טוב,ביי!" צעקתי ויצאתי מהבית.

ירדתי במעלית לקומת הקרקע וכשיצאתי ראיתי את עומר מסדר את השיער המושלם שלו מול המראה.
"עומר!" הוא נבהל והסתובב אליי "אה יסמין!הבהלת אותי,בוקר טוב" הוא צחק והלך לעברי "בוקר טוב" חייכתי והעברנו נשיקות בלחי.יצאנו מהבניין והתחלנו ללכת ברגל.סרקתי לאחר דקה את השעה בטלפון והשעה הייתה כבר שמונה וחצי "שיט עומר אנחנו מאחרים!כבר שמונה וחצי!" נבהלתי "מתחילים בתשע..." חייך חיוך רגוע "אה" לפתע הוצאתי אנחה שקטה 'יופי יסמין!' חשבתי 'מטומטמת...' גערתי בעצמי והמשכנו ללכת בשתיקה.

לאחר כמה דקות כבר היינו בבית הספר שהתגלה ככמעט ריק "איפה כולם?" שאלתי אותו "כולם מתחילים היום בתשע" אמר "אה..." שחררתי אנחה נוספת וחשבתי בכעס 'מאי התחמנית הזאת'. הנחנו את הילקוטים בכיתה ויצאנו לחצר.התיישבנו ליד עץ כלשהו ברחבת הדשא ודיברנו מעט.

"אז מה אם ספיר?" שאלתי אותו. לפתע עיניו נידלקו וחיוך מתוק נמרח על שפתיו "ספיר..." מלמל את שמה בשקט.חייכתי לעצמי חיוך עצוב וקינאתי בשקט."איפה להתחיל?" שאל את עצמו והוסיף "אני כל כך אוהב אותה...אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדיה!" קבע וחייך החזרתי לו חיוך ואמרתי לו "נשמע שאתה ממש אוהב אותה" אמרתי בשמחה מזויפת,"כן" הוא חייך ומי ולא אחרת,ספיר הגיע.

"יאללה תביאי פאלפון ונצלם אותכם" אמרתי לספיר בלית ברירה לאחר שביקשה מימני לצלם אותה ואת עומר מתנשקים. "אויש שחכתי את הפלאפון בכיתה" אמרה ונאנחה "טוב אני כבר באה" חייכה ונשקה לעומר קלות.הוא חייך והיא רצה לכיתה.לא יכלתי להביט עוד בשפתיו המחייכות חיוך מאושר "אני כבר באה אני חייבת ללכת לשירותים" חייכתי לו והוא הנהן. רצתי לשירותים ושטפתי את פניי הדומעות 'למה זאת היא ולא אני?' שאלתי את עצמי,אך כרגיל,שום תשובה לא חיכתה לי.

יצאתי מהשירותים והלכתי לכיוון החצר כשלפתע נעצרתי וראיתי שיער בלונדיני נשען על אחד הלוקרים ועליו שיער חום מתנופף.ניראה כאילו אלו בחור ובחורה שהתנשקו בלהט רב. התקרבתי מעט לאחר שהסקרנות תקפה אותי וזיהיתי את החולצה הקצרה והירוקה של ספיר והג'ינס הצמוד שלה.היא התנשקה בלהט רב עם אחד הבחורים הלוהטים של השכבה ולאחר כמה דקות הם התנתקו והיא סימנה לו עם היד 'תתקשר אליי' והוא קרץ לה.

לפתע היא שמה לב אליי "הוא כל כך חתיך" לחשה לי ויצאה מבניין בית הספר.

'WTF?!'

זה הפרק הכי קצר שהעלתי אי פעם אני יודעת!

אבל אני אפצה אתכם אחר כך בפרק ממש ממש ארוך.

גיבו 3>