אני לא מאמינה שזה קורה... זה לא ניקלט אצלי... זה לא ניקלט אצלי שיותר אני לא אזרוק "בוקר טוב אשר" לשומר הנחמד שלנו, אני לא אכנס לכיתה מלווה בחיוכים של ליאור רז שיר וענבר... אני לא אקפוץ על נועה ודאשה בחיוך... דאשה לא תשתגע יותר בהפסקות... ליאל לא ינגן על הדרבוקות יותר... הקטעים המצחיקים בהברזות שלנו ייפסקו, שפר וגיא לא יצחיקו אותי עד דמעות יותר...
הכל הולך להיגמר.
הטקס סיום היה הדבר הכי מרגש שקרה לי אי-פעם. שיר הסיום היה "אולי עוד קיץ" ואני יכולה להגיד לכם, שכולם, פרצו בבכי.
אנחנו הכיתה, לא, השכבה הכי מגובשת שהייתה אי-פעם.
הם היחידים שלא שפטו אותי אף-פעם, אהבו אותי, כיבדו אותי והצחיקו אותי...
אני לא קולטת את זה פשוט... אני בוכה פה כמו מטורפת...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
™It's Tali Bitch's