perfection from pain

שלושה ימים.

שלושה ימים,שאני לא מרוצה מהם בכלל.

ושוב,מחר אני אוכל מה שצריך,ואתנהג כאילו אני כבר רזה.

רק באותם רגעים בהם במקרה אעיף מבט לרגליי,רק אז אזכר כמה אני רחוקה.

נראה שלועלם לא אגיע למטרות שלי.

ובכל זאת משהו בי ממשיך לפסוע לעבר אותן מטרות.

יש ימים בהם מקיפה אותי הרגשת תשישות ועייפות,לא משהו שמעבירים בשינה.

והיום הוא אחד מאותם ימים.

ומחר..מחר יהיה יותר טוב.