זה מדהים עד כמה בן אדם יכול להרגיש מחורבן.
חודש וחצי של אכילה בריאה,ללא שוקולד ללא לחם,ללא שטויות.
חודש וחצי של אכילה בריאה ושילוב של תרגילי חיטוב ואימונים ע''פ יכולת פיזית.
וכלום..
אני פשוט לוזרית,אפס,אשפה.
איך חודש וחצי לא השתנתי ולו במעט
איך?!
וככל שהזמן עובר האופטימיות שלי מתחלפת בתיעוב,וכמה שאני שונאת את עצמי,אלוהים כמה שאני מתעבת כל דבר בי
אני לא יכולה לסבול את השיער שלי
את השוקיים
את היריכיים
הבטן
הידיים
האצבעות
הפנים
כפות הרגליים
כמה שאני שונאת את עצמי
מחכה כמו פתטית לבית ריק כדי לבכות
ולבכות ולבכות
על כמה שאני אפס.
מה ביקשתי?!!??!
שהגוף שלי ירזה שני קילו בחודש וחצי מאכילה בריאה וחיטוב.....מה ביקשתי?!!?!?!?!!
היום בלסתי וכנראה שאקיא מאוחר יותר
נראה לי שבקרוב אתחיל לצמצם משמעותית בתפריט (שעד עכשיו כלל קוטג',נס,עוף,סלטי ירקות ואבוקדו,ועוד גבינות לבנות למינהן,וכמובן פירות)
אולי אחזור להרעיב ולהקיא
אולי אז אני ארגיש פחות רע
אולי אני אוכל להצליח
אולי אני ארזה
וזה שאין לי חברים לא עוזר בכלום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
be fit