אז מה אם העלתי 2 קילו ביומיים
והשני קילו האלה הם היו כל מה שהשגתי ב3 חודשים של מאמץ
עכשיו,במצב הנתון
אחרי שלושה ימים רצופים של בולמוס ועוד בולמוס
יש לי את הבחירה
אני יכולה להמשיך לבלוס,עוד דיכאון,לנסות לצום,להקיא,דיכאון,לחתוך,לבלוס ובסופו של דבר להכפיל את המשקל של עצמי.
אני גם יכולה להרים תתחת להפסיק לרחם על עצמי,להפסיק לתרץ,להפסיק לבכות,להפסיק להיות מסכנה,ולהתאמן 3 פעמים בשבוע,לעשות הליכה פעם בשבוע,ולאכול בריא כל השבוע. השבוע הזה והבא וזה שאחריו וגם בכל החודשים שיבואו אחרי השבועות האלה.
אז כן בחרתי להקים את עצמי מהרחמים העצמיים שלי ולעשות הליכה במשך שעה וחצי.כמה שעות לפני ההליכה יצא לי לאכול קצת קוטג' עם נס,והאחרי האימון אכלתי קופסאת טונה במים.
אז כן בחרתי להפסיק להתאבל על עצמי,אני עוד לא מתה,ואני עוד לא אבודה וזה שיש עליי 12 קילו מיותרים לא נותן לי את הרשות לקבור את עצמי בעודי בחיים.
להגיע למטרה לא דורש ממך ביצועים מושלמים זה רק דורש ממך לא לוותר.

