טוב בנות יקרות ..אחריי שנתיים ומשהו של לצום ולאכול מעט ולבלוס
החלטתי שהספיק לי,התוצאות לא מחזיקות מעמד..ובגלל זה החלטתי לפתוח בדיאטה או וואט אבר פחות נוקשה
אז הנה החוקים:
לא לאכול אחרי 7 בערב
המון מים ושתייה
אסור שוקולד
עד 1200 קלוריות ביום
שעה הליכה לפחות פעמיים בשבוע
החלטתי שאני מעדיפה לאכול עד 1200 ביום מאשר לאכול במשך 4 ימים 400 ואז לטחון במשך שבוע עד התאפסות ואז אותו לופ שוב ושוב
ותאמינו לי מזה לא ממש מרזים..
אז אני יודעת שיש כמה פה שיחשבו שאני מוותרת על עצמי..שככה אני לא ארזה..ויש כאלה שיתמכו. בכל מקרה ,כל אדם בוחר את הדרך שלו ואני החלטתי שבנתיים זאת הדרך שהכי מתאימה לי.
אז שיהיה בהצלחה..ואני אעשה סיכום שבוע בסוף שבוע.
נקווה שזה יביא אותי קרוב למטרה
וכמובן קצת השראה..כי גם כדי לעמוד בחוקים פשוטים צריך כח רצון..
אתמול ראיתי פרק של שמנים לשעבר-זאת תוכנית שמשודרת בMTV ובה אנשים שמנים מקבלים מאמן אישי שעוזר להם להרזות ולאמץ אורח חיים בריא.
ובפרק שראיתי אתמול השמן היה בסביבות גיל 18.
ואני מספרת לכם את זה כי היה שם קטע שממש העלה לי את המוטיבציה- השמן סיפר למאמן שלו שהוא אכל לא לפי התפריט והוא נשבר..ואז המאמן אמר לו משהו בסגנון של: למה?..בוא אני אספר לך למה..אתה אכלת כי אמרת לעצמך שהדיאטה הזאת קשה לך מידיי, שאתה כבר לא מסוגל בלי האוכל שהיית רגיל אליו.ואף אחד לא אשם בזה שאכלת מלבדך,כי אתה זה שקמת על הרגליים,אתה זה שהכנת/הזמנת את האוכל עתיר השומן ואתה זה שלקחת אותו והכנסת אותו לפה.
וכל הפיסקה הזאת מהדהדת לי בראש מאתמול..כמה שאנחנו אחראים לאיך שאנחנו נראים,ושזאת בראש ובראשונה בחירה שלנו,כי אף אחד לא מכריח אותך לבלוס\לקנות\לבקש אוכל משמין.כל פעם שאתם בוחרים באוכל \בבולמוס אתם בוחרים בחירה ישירה בלהיות שמנים.ולא שום דבר מעבר.
ובנימה אופטימית זו אני יודעת שנעלמתי..אני רק אומר שלקח לי זמן להתאפס.
אתמול סגרתי יום על 610 קלוריות נקווה היום לפחות..ואני כל כך רוצה לתת פוש בשבוע הזה ופשוט להתחיל לקחת את עצמי בידיים ולהיות אחראית לבחירות שלי,לצפות את ההשלכות ולשנות את עצמי בתור בנאדם. כי אם לא עכשיו אז מתי?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
be fit
