נתחיל בזה שהיומיים האחרונים היו לא טובים בכלל מבחינת אכילה.ונמשיך בזה שהקשר שלי איתה כבר לא קיים,הוא מבוסס על נטו נזיפות,
אף לא מילה טובה אחת נזרקה לעברי מזה כבר כמה חודשים טובים.
רק נזיפות,על היותי חסרת תועלת,על כך שאני צריכה להתנהג אחרת.
יש הרגשה שהיא כבר לא גרה בבית..היא כל הזמן בחוץ,מנותקת ממני לגמרי..
וכבר ניסיתי להתחיל בשיחה,אבל התשובות שלה הן מילים קרות וקצרות,ונזיפות.
היא נראת מאושרת כשהיא מנהלת שיחה עם אנשים שהם לא אני.
היא נראת שטוב לה ליד אנשים שהם לא אני.
וכשרק אני נמצאת בסביבה,העניים שלה ריקות מכל תוכן,על פניה לא ייעלה חיוך,ומילים של בית לא יכוונו לעברי.
ואילו עכשיו..הייתי זאת שהייתי פעם,אילו הייתי תלויה במערכת יחסים איתה,הייתי חותכת,הייתי לוקחת את הסכין וחורכת את העור,הייתי מדממת,ודומעת,הייתי מבלה ימים אם לא חודשיים בבית ללא כל מעש..
אבל עכשיו..אני בן אדם שונה,כמה שזה עצוב שאין לי כבר מערכת יחסים איתה,ככה זה נחוץ לתחזק את כל שאר מערכות היחסים שלי,כל אלה שמרוממות אותי,ומחזיקות אותי
אז אמא,היה נעים להכיר..
אני מצטערת בשבילך שאת כבר לא אוהבת אותי...את עוד תתחרטי שהתרחקת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
be fit
