לא הייתי בטוחה איפה לכתוב את זה. הדבר הראשון שעלה לי הוא פה - הרי זה האלטר אגו שלי. אבל לא, אני מרגישה שזה כבר אני, זה כל מה שנותר.
לזכור את היום הזה בו חלחלה ההבנה המבעיתה שהרעל שזורם בעורקים שלי כבר החליף את הדם. פעם ראשונה שאיבדתי כך, שהארס שלי שרף למישהו אחר את הנשמה. זה לא הגיע לו.