ועד שהמסך הזה ירד , יש עוד מה לראות ...

את חכמה מצחיקה יפה מטופחת אוהבת דואגת בעלת לב רחב וטוב עוזרת לכל מי שצריך תמיד נותנת מעצמך מאה אחוז לכל מהשנדרש מימך את נדיבה עם חיוך כובש יודעת לתת ולהעניק חום ואהבה לכל הסובבים אותך את עדינה ויש לך קול נעים לאוזן את מדברת לעניין ויש לך דעה חזקה משלך ואת אף פעם לא מוותרת על דברים שאת רוצה להשיג ואת מלאת חמלה ואהבה, אני מאמין שעוד רב הנסתר על הגלוי ואני אגלה עוד תכונות מדהימות שיש לך ובגלל זה אני אוהב אותך 

אני אוהבת אותו כי אני אוהבת אותו,בלי סיבה. אפילו יותר מידי. 

מכירים את זה שהדמעות יושבות לכם בעיניים ואתם רק רוצים שיצאו כבר?

מכירים את זה שאתם רוצים לבכות ואין סיבה?

למה זה תמיד קורה לי כשאני מרגישה טיפה רחוקה ממנו

אני מפחדת מזה

ויש לי מועקה 

שנתיים!!!!

שנתיים שלא כתבתי.

שנתיים בהן הספקתי לעבור המון, להתבגר ולהשתנות כל כך ברמה שאני מרגישה בן אדם אחר.

האמת שאני מסתכלת על דברים קודמים שרשמתי ואני צוחקת, צוחקת על עצמי, על הסיטואציות, על דברים שפעם היו לי קשים ועכשיו ניראים כל כל כך קטנוניים ואפילו טיפה טיפשיים. 

אני בעיקר צוחקת כי זאת ההוכחה לזה שהכל עובר,שהכל משתנה ועכשיו אני במקום אחר לגמרי מהמקום שהייתי בו לפני שנתיים.

האמת שאני לא מרגישה צורך לכתוב, אבל אני רוצה לתעד, ואני רוצה להכנס לכאן מחר, עוד חודש, אולי עוד שנה ויותר, להזכר ולראות מה השתנה, בדיוק כמו שעשיתי היום.

עוד חודשיים אני מסיימת 12 שנות לימוד, מצד אחד כל כך מיציתי את בית הספר ואני כל כך שמחה לסיים!!

אני מותשת מהשנה הזאת ולחוצה לקראת תקופת הבגרויות (כל יומיים מבחן אחר, בלי צחוק). מצד שני אני עצובה שזה נגמר, אני כבר מתגעגעת ליום רגיל בבית ספר, לשבת עם חברים ולהיות לא מחוייבת לכלום, מלבד המסגרת של בית ספר ועבודה, אבל זה שטויות לעומת מה שמצפה לי בהמשך.

אני מתרגשת ומפחדת מהסוף בו זמנית.

אני מפחדת משינויים אבל גם צריכה אותם.

כרגע אני בעיקר צריכה המון כוחות לתקופה הזאת.

וצריכה להרגע.

וצריכה לקחת דברים בקלות.

וצריכה לזרום ולהפסיק לפחד שהוא ילך, להפסיק לפחד כשהוא אומר לי שהוא אוהב אותי, להאמין לו ,לסמוך עליו, לתת לעצמי להרגיש ולהפסיק לעצור את עצמי, להראות לו שגם אני אוהבת אותו.

בהצלחה לי