זה אפילו לא הוא. אני רוצה כתוב על החיוך שלו, על הגוף הרזה והארוך, על הזין שלו,  אבל זה בכלל לא הוא.

זה אני, האגו הפצוע והמרוטש שלי, הדימוי העצמי שלי שהתרסק.

אני רואה אותם ביחד, מחוייכים ומתלטפים, והוא נוגע בה, ולא, אני לא רוצה שהוא יגע בי. הוא מגעיל אותי ומכעיס אותי, אבל אני מקנאה וכועסת ולא מצליחה להשתחרר מזה. אני שונאת את היצור הזה שאני כרגע, מעין גוש של שליליות וקנאה, נוטפת בדידות וכעס. אני כועסת על עצמי, כל השליליות הזאת היא פנימית. את פשוט צריכה להשתחרר מזה.

אני עושה תרגילים של חיזוק עצמי מול המראה, ומחייכת ומשתדלת להתלבש יפה. 

שיהיה.