יופי...צדקת...השלמתי איתה...אבל רבתי איתה שוב...כי היא חשבה שזה מצחיק המקרה שלי..וזה ממש לא...
היום דיברתי עם המורה שלי לאנגלית וניסיתי להסביר לה שוב..
הגענו למסכנה שאולי יש לי הפרעות קשב וריכוז..
אמא שלי התקשרה אליה בערב והתחילה לדבר שטויות על זה שאף פעם לא אמרתי לה שיש לי בעיה =.="
אני תמיד אמרתי שקשה לי להתרכז בשיעורים! ולא רק..גם בכל מיני ספרים..
למשל אני קוראת ובאמצע אני ממשיכה לקרוא אבל מפסיקה להבין מה אני קוראת...
ויש לי ציונים טובים...חוץ מבעבודות כיתה כי בזה אני גרועה וקשה לי ממש להתרכז..
כל שיעור אני נכנסת לארץ החלומות והכל נעלם...
לא משנה כמה שאני מנסה להקשיב..היד שלי מתחילה לזוז ולקשקש משהו במחברת רק לא את מה שצריך..
או שהעיינים שלי לאט לאט נעצמות ואני נכנסת לארץ לעולם לא..
ככה כמעט כל שיעור...
ואני באמת מנסה להתרכז...אני כל שיעור אומרת "זהו אנה, עכשיו את מתרכזת"
והשיעור נגמר מחוץ לכיתה עם שלילי -.-"
אני לא ממש שולטת בזה..ואמרתי לאמא שלי שקשה לי להתרכז...
לא פעם, לא פעמיים, לא שלוש! אמרתי לה מיליון פעמים!
עוד מהיסודי אני זוכרת איך הם כעסו עלי על זה שהמכנכת מתלוננת שאני מרחפת בשיעור והמחברות שלי מלאות בציורים..
וכשהיא דיברה עם המורה לאנגלית זה כאילו יצא מזכרונה...כאילו כלום..
היא אמרה שהיא פעם ראשונה שומעת את זה...והכי גרוע היא אמרה
"היא אמרה את זה ואז ישר היא אמרה שאת אמורה להתקשר אליה.." (ברוסית כמובן)
מה עכשיו המורה לאנגלית תחשוב עלי? שאני שקרנית כנראה.....אבל אני לא!
אני חייבת לדבר עם אמא שלי...זה ממש לא בסדר...><"
בלין (=מילת קישור כמו "שיט" רק ברוסית) כל דבר שאני מנסה לשפר משתבש..
ועכשיו הבנתי שדניאל באמת לא רואה אותי ממטר...היום אמרתי לו משהו והוא פשוט התעלם..
כשאני מגיבה לו בסטטוסים (מידי פעם) הוא מתעלם!
למה? מה עשיתי? אני עצבנית על כל העולם אבל רק לא עליו...
אמא שלי דיברה עם המורה על משהו שקשור לפסיכולוג...
תאמת? לא הייתי מתנגדת...אפילו שאני לא מרגישה בנוח לספר לו דברים כי כנראה הוא יגיד הכל (ירמוז) לאמא..
אוףףף ><
כ"כ באלי על פוסט אופטימי שכזה...אבל אין סיבה...
אני צריכה לעשות משוה רציני עם החיים שלי...אני יותר מידי בדיכאון וזה לא מוצא חן בעיני...
אבוי ._.
אני טובה בלהיות אופטימית בלי שום סיבה...אבל עד שזה קשור לדניאל...
אני צריכה לשאול אותו למה הוא לא מדבר איתי...אולי לא בצורה ישירה
אבל ארמוז לו שההתנהגות שלו גורמת לי להרגיש לא נוח..
תכלס? כבר כמעט לא אכפת לי מה הוא יחשוב...
העיקר שזה יהיה עלי...
כמו בשיר הזה של פול אווט בוי...
I don't care what you think
as long as it's about me
בבלוג זה
בכל הבלוגים
