my life

יום שני

9:40

I am hot & single ולכן בילתי את הקישקוש הזה במסעדת סושי עם בני הדודים שלי נלחמת על חתיכות סלמון בטעם של עוף ובתקיעת השומנים שאחותי קיבלה ליום האהבה.

יום ראשון 13.2

הלולויה אבא שלי רשם אותנו לJCC הקנטארי של החור הזה (OMG הרגע אחותי הקטנה דפקה נחירה). אחרי שקרה הבילתי יאומן (ולא יצא לי שוקו מהאף) הלכתי לצופים הישראלים "שאמורים" לדבר עברית. התופים הם פעם בשבוע ביום ראשון, אז קיצור היו קטעים הגעתי נכנסתי פתאום חברה שלי נכנסת מוצאיה גומייה ורודה ואומרת קחי את רואה אני מחזירה חכי זה לא הכל ואז היא שולפת חטיף בריאות כזה בטעם וניל ואז אומרת זה לא הכל ושולפת שני דולר ונותנת לי וכולם מסתכלים עלינו במבט מוזר (יותר מכיוון הרעב מי יצליח לתפוס תחטיף וניל ראשון) בסוף זו הייתה חברה שלי שצע חלק מהשיער לירוק (אכן לידי גאגא הייתה גאה) אני חייבת שבשביל החטיף הזה שתקתי בשמך שעה והוכחתי שאני יכולה לא לצחור לא לשהק לא לדבר מה שאף אחד לא האמין שאני אעמוד בזה!

אחרי זה הלכתי למכון כושר לפתח תשרירים ולקצץ תשומנים אחרי חצי שעה הליכה אבא שלי בא לתמוך בי בעודי מחליקה מההליכון ומנסה כמו שיכורה ללכת לכיוון היציאה בלי ליפול ולפגוע באנשים ארקאיים שעברו (ברחו) מפני...

התקלחתי (אכן הקלה) התאפרתי טיפה זרמתי על טייץ חולצת שירטש לבנה קלילה פשוטה, צעיף סגול מהמם ומעיל סגול תואם ויצאתי עם האמא שלי לבקר את השכנים האמרקאיים הנחמדים שלנו. דפקנו בדלת והאמא פתחה לנו בהפתעה מוחלטת הכניסה אותנו פנימה (איך אפשר שלא הכנו להם באוניז מעולים!) היא וביתה הקטנה (כיתה ד) פטפטו אלינו וניסו לייצור שיחה (סך הכל שרדנו אמא תמיד תענה שהיא הייתה ניג'ג'ה בגיגול הקודם היא פשוט נפטרה מחוסר קורדינציה בשעת זריקת חפץ חד או בישול) ולפתע השכנה נזכרה שיש לה עוד ילד די חמוד גבוה ;) בגילי (אנחנו לומדים באותו בית ספר) שמסתבר שראה אותי או שמעה עלי :(...(: הייה נחמד הזמנו אותם לארוחה אחרי שהם יחזרו מהחופשה שלהם בבהמס (שמש ים מקסיקנים ים דולפנים שמש)

עוד יום שיגרתי מלא בקוראנים ואנשים משופמים :|)

יום שישי

18:10

יש את היום הזה שאתה הולך כל היום עם חיוך מרוח על הפרצוף אצלי זה יום של שופניג ים חברים ושישי..

יש את האויר של להתפרע עוד מעט נגמר בית ספר ויש לי ויקנד חופשי לעצמי (שבת ראשון לנחור בבית). גם עם יש לי יום מזוויע וגם אם יש לי יום טוב אני יודעת שזה עוד מעט יגממר למען חופשה קטנה של חוסר סטרט והסתובבות בבית עם תחתונים וגופייה ובחיפוש מתמיד במטבח אחר אוכל ולקוות שהשכנים לא רואים ככה מהחלון (מלאת רגשות אשמה למה אכלתי הרגע עוגה זה יעשה לי תחת\ירכיים אעו שניהם).

ההפעם (כמו כל שבוע) אני רוצה לעשות משהוא מיוחד בסוף השבוע ולא להתקע בחדר באותה פוזציה עד שהאיברים שלי נרדמים ואני לזוז בחוסר הצלחה (מצאתי שיטה גאונית מתגלגלים על המיטה ונופלים ממנה על חצי הגוף שעוד יש לו טיפת תחושה). אני מתכוונת 1. להכריח את אמא לעשות קניות כי במקרר יש ביצה קשה אחת קטפוש ללא שימוש וחצי קופבאת חומוס פתוחה מלפני חודש (אכן המצב חמור). 2. לעשות קניות כי זה כיף מהנה ותמיד אני חוזרת עם ערימת שקיות 3. לסדר את החדר, כן גם אני הגעתי למצב שזה נראה כמו אחרי מלחמה הכל זרוק על הריצפה על השולחת על המיטה ועל כל אזור בחדר בערימות של הכל בשביל לעבור בחדר צריך להיות לוחם צבאי מיומן לדלק מעל המוקשיים רבים הבגדים האיפור הקישקושים הטושים וכל הבל הרב שיש בהמתחתי 4. להכין עודיות וברכות ולנטין די 5.להתבאס למה אין לי בחור לחלוק איתו את הולנטין די 6. לנסות לשכנע את עצמי שזה דבר טוב שאין לי עם מי להתמזמז בולנטין 7. חהבין שזה לא יעזור ולשכוע בדיכאון עצמי במשך שלוש שניות

עכשיו מה שבטוח אני לא אספיק אף אחד מהם

נ.ב.

הדבר היחיד שטוב בזה שלאמא אין זמן לקנות אוכל זה שהולכים מסעדה בשם קיקאו הם מבשלים את האוכל מלפנך ועושים תרגילים בזמן ההכנות וקיצר גם טעים (כל דבר יותר טעים מהאכול של אמא...) וגם מגניב.

יום חמישי

22:35

אוקי יום שני זה הולנטין די (לאנשים כמוני שלא יודעים ולא רוצים לדעת)

בטוח שבנים המציא את החג הנ"ל כדי להתמזמז איתנו (העם היפה). לפני כמה שעות קיבלנו שיחת טלפון מבני דודנו האמריקאים האם כבר קנינו והכנו שוקלדים וברכות לתת למורים ולתלמידים. אז כשאמא שלי שמעה את החדשות הנוראיות היא זרקה אתי לאוטו והכלה להוציא 75$ שזה בערך 277 שקל (יצא יקר) מתנות ושוקלדים לכל מיני מורים זנוחים שעוד שנה לא נזכור את השם שלהם.. תמיד יש לי את המורה המועדף ותאמת זה הפתיע גם אתי אבל זה המורה למתמטיקה. מורה ג'ינג'י לא צעיר ולא זקן עם כרס קטנה ותמיד צוחק וכולם תמיד צחקים בכיתה שלו הא נחמד ומצחיק וחושב שאני חכמה (יש אנשים ולצערי רבים שיתפלאו מזה) עובדה שכולם אוהבים אותו זה כשתלמידים מקדימים טיפה לבית הספר או נשארים אחרי הלימודים הכיתה שלו זו הכיתה בה כל הלמידיים מבלים זורקים אחד על השני חפצים ומפטפטים אחד עם השני ואיתו אז אין פלא שלו קניתי חבילת שוקלד יוקרתית! כי כזה מורה אין הרבה גם נחמד גם חכם גם ג'ינג'י זה נדיר...

נ.ב.

אמריקאים הם כל כך קיטצים כל ממתק מוכר פה הם מכרו בקופסאת לב ובצורת לב בצבעי אדום ורוד וסגרו חצי חנות בשביל ממתקים לולנטין די (טובב זה היה מגרה..). אחרי שקונים שוקלדים ודברים טובים צריך לעטוף. אתה מגיע לאזור בו קונים ניירות וקשקושי עטיפות וזזה קשה כמה שזה יפה יש ששקיות בכל הגדלים בכל הצבעים והצורות ולכל אחד יש סט תואם של נייר עטיפה נייר קרפ סרטים קונפטים מילוי צלחות מפיות כל קישקוש אפשרי תאמת רציתי לקנות הכל כי זה היה כל כך יפה! אני צריכה לגלות דרך קלה להשגת מזומן ולא דרך התערביות מסוכנות (לקפוץ מהעץ ללכת לילד המפחיד בכיתה ולדבר עליו... הייתי קטנה ותמימה...) 

יום רביעי

20:48

היום הלכתי עם הבת דודה שלי לJCC, זה סוג של קנטארי ליהודים (אבל בגלל שהוא כזה טוב גם אוכלוסיות אחרות נרשמות למשל קוראנים סינים ושאר דברים).

המטרה הייתה לנסות חוג היפ הופ. הגענו לאולם קטן מצופה מראות כדי שלא משנה מה אני אראה עד כמה השמנתי (מזל שלבשתי את הטייץ שעושה לי תחת יפה!) ומולינו עומדת המדריכה של החוג היא נראתה מקסימום בת 19, מחומצת, רזה כמו מקל היה לה אייפוד ורדרד, היא רק הייתה צריכה להתחיל ללעוס תמסטיק כמו פרה ולהפריח בלונים והיא הייתה איזו פקאצנה מסרטים.

אוקי אז איחרנו כי מי רוצה להגיע מוקדם ולחכות עד תחילת השיעור או לדפוק איחור אופנתי.. רק הקטע שכמעט כולן איחרו. כשבירננו על השיעור אמרו לנו שזה לגילאי 12 עד 17 ורוקדים היפ הופ בתכלאס עמדו לפני חמש בנות שאפילו ציצי לא צמח להן, היפ הופ אף אחד לא רקד. זה היה סוג של של ריקוד עם כמה תנועות נחמדות שילוב של להזיז תתחת, איזה מגניבות אנחנו, ועוד כמה תנועות מMTV..

אז למה לא ויתרתי כי אני טיפוס של חוגים, ואני מתגעגעת לימים ההם שאחרי בית ספר הייתי נפגשת עם חברים והולכת איתם לאיזה חוג או מבריזה ממנו כדי לבלות איתם על הדשא או לתקוע סודוך\איגלו עם חברים (חבורה של חרמנים). אז יש לי חשק להצטרף לחוג כדי שהיה לי חוג ואני רוצה סיבה להזיז תתחת ללבוש מכנסים ולא לשכב על המיטה כל היום עם מחשב ושיעורים ושהסיבה היחידה שאני קמה היא למקרר (ותאמת זה קשה לקום מהמיטה ואז יש את כל האיברים שנרדמו ואתה מתחיל לקפץ על רגל אחת שהיד שמאלית מטלטלת חסרת שליטה באוויר וזה נראה כי אילו אתה אוטיסט ואתה בטוח שיש לך כבר נמק ביד). אז זה נחמד שיש חוג והכל אבל להגיד שזה מדהים זה לא אבל זה קצת להזיז תתחת בנוסף אני לא רוצה לאכזב את הבת דודה שלי שרוצה ללכת לזה ולא רוצה לבד ואין תקווה מחבורתייה ללכת עד לJCC ועוד בשביל זה. היא ממש רוצה שניצטרף לחוד אוף מה לעשות? זה כל כך מתסכל לא לדעת מה לעשות!

אבל מה שאני הכי רוצה (אוקי זה ללתקוע קקיפקיס והרבה גלידה).. זה לעשות שם מנוי ואז ללכת לחדר כושר לקלוט הלכיון לרוץ עליו הכי מהר שאפשר לדרוס ולהעיף אנשים מהדרך לריב עם איזו שמנה שאני צפסתי קודם את ההליכון (וזו לא אפשרי שהיא שמה את הרגל שלה לפני מכיוון שהיא כל כך איטית!) לפתוח עיתון לשים אוזניות ולזרום.. בנוסףף אני רואה שלחדר העיינוים עם כל המכשירים שאמורים לגרום לנו להזיז תתחת נכנסת חבורה של חתיכים מהשכבה שלי בשביל להתחתך ולהשוויץ בשרירים אז גם נוף יפה יש עכשיו רק נשאר לשכנע את האמא לעשות מנוי...

יום שלישי

16:55

קשה לעמוד בקצב. לא משנה כמה אני אעשה פתאום יתגלה עוד איזה דף חצי מקושקש שכחתי לעשות ובלילה הזלתי עליו ריר. זו הבעיה הגדולה ביותר שיש לאנשות (כלומר לי) שיעורי בית. לא משנה מתי אני אתחיל זה תמיד יוכל לי את כל היום ולא ישאיר לי זמן לנשום. זה לא החומר זו הכמות!

המורים פה רצחנים; כל יום איזה מבחן או בוחן של ארבעים שאלות לכל הפחות, למשל רק היום עשיתי ארבעה בחנים!!

ויש לי כמות אדירה של שיעורים אין מקצוע שלא קיבלתי איזו ערמה

הבנתי שנה הבאה תיכון לחץ והכל אבל לאיזו רמה זה הדרדר

כשההורים שלי היו ילדים הם בחיים לא למדו כל כך קשה אין מצב הם תמיד חזרו מוקדם עשו קצת שיעורים ואז הלכו למטה לחצר או נסעו להסתובב עם חברים

ורק אני תקוע כמעט כל היום בבית בערימות של שיעורים ומבחנים זה מרגיש כאילו עוד חודש יש לי בגריות ותאמת כבר עשיו אני לחוצה מהן..