The Life Of Joey Heart

אדון יקר,

אתה רוצה להכיר אותי מחדש ומפחד להודות בזה.

אז, אתה רוצה שאני אשקיע בחברות חסרת תכלית.. ואתה, תפחד להתאהב בי שוב אז תפנה גב ותתעלם מקיומי.

לך תזדיין, הרי אתה במילא כל כך פסיבי בחיים.

רוצה שיחליטו בשבילך כל כך הרבה ולא מאשר שום דבר, כי אתה טוב מדי או נורא מדי, עוד לא החלטתי איך אתה תופס את עצמך ואני לא רוצה להמשיך לנסות לחשוב על זה, או על מה אני חושב עלייך.

ושוב, לך תזדיין, כי אהבת לספר לי על כל הבנים ששכבת איתם, שיכור ובודד בים של מחשבות, אבוד ומנוצל, כי קיבלת כל כך חזק שהראש שלך נדפק, הברגים נפלו ונותרת אידיוט.

לך תזדיין, בפעם השלישית, כי חשבת שאתה יכול להמשיך ככה לנצח. אני הרי כל כך טוב, ואתה יודע את זה, אני מושלם.

ואתה, לא כל כך. אתה בן 23 ואתה חושב שלהסתיר ממני בנים אחרים זה אפשרי.

גם אם לא בגדת פיזית, נפשית, בנשיקה האחרונה שנתתי לך, והחיבוק הארוך הלא מוסבר שחיבקנו, לא האחרון לגמרי, אמרת הכול.

אז לך תזדיין. קח דילדו עטוף בנייר, עליו כתובים כל השקרים שאי פעם סיפרת וכל מה שלא אמרת לי, ודחוף אותו עמוק עמוק, וכשתדמם... גם אם אתה כביכול יודע איך לב שבור מרגיש, תדע איך הלב השבור שלי מרגיש, ולא תרצה להמשיך לגרור את הרגליים המסכנות שלך לכיווני, כי עברתי מספיק... וכשהסתכלתי לך בעיניים בפעם האחרונה, כשנתת לי חיבוק שנייה לפני שפרצתי בבכי שלא נגמר במשך שבועות, ראיתי שאתה יודע שגרמת למספיק סבל בשביל שנים.

ואתה, לא מגיע לך אפילו להסתכל על כפות הרגליים השחוקות שלי. דיממתי בגללך, אבל לא עוד.

שנים של סבל לא יהיו לי, לא לבד ולא ביחד עם בחור אחר.

לך תזדיין, אני בטוח שממזמן כבר הספקת. אני כבר עשיתי את זה יום אחרי שריסקת אותי, אבל השחרור האמיתי הוא המכתב הקטן הזה, שירסק אותך יום אחד, גם אם לעולם לא תזכה לקרוא אותו.

באהבה שכבר לא קיימת,

בן.