החורף הזה מזכיר לי נשכחות. 

אני זוכרת את הפעם הראשונה שעליתי אלייך לבית, היה חורף הרבה יותר עדין מעכשיו, היו את כל הפרסומות המעצבנות האלה בטלוייזיה על "ישראל מתייבשת" והאמת שגם אני בגיל 17 וחצי הייתי צמא אלייך, החזקת ביד שלי והלכת מהר לדירה שלך, כאילו צדת את החיה ואתה בורח איתה למקום של יראו, הכרתי את הדרך הזאת, תמיד עברתי שם. אבל מעולם לא הייתי מתארת לעצמי ששם אתה גר. יש שם מסעדה שתמיד אהבתי לאכול בה עם אימא תמיד כשהייתי איתה תהיתי "איזה כיף למי שגר פה". עלינו אלייך לדירה, קומה ראשונה עם כמה מדרגות שנראות כמה נצח כשאתה מת להגיע ולהירגע. פתחת את הדלת וראיתי לאיפה אתה מביא את כל הזונות שלך והפעם זו הייתי אני, באותה שניה הרגשתי כל כך ברת מזל שאני זו שהצלחתי להגיע לבית שלך, למקום האישי שלך ולא רק לאיפה שאתה עובד. ישבתי ישר על הספה מעץ עם ריפוד כזה, חשבתי לעצמי עם כל האלכוהול בראש שזה פעם ראשונה שאני עם גבר בחדר חשוך,לבד וסגור. פחדתי פחד מוות, רעדתי  אבל אתה שמת לב לזה אבל תירצתי את זה כי היה "ממש קר בחוץ" אבל בערתי מבפנים, אוי כמה שבערתי אז הדלקת מזגן, טוב נו, בטח בחיים לא ראית בחורה שמתרגשת כל כך מעצם היותה בבית שלך וחשבת שזה סתם הקור. שמת לי איזה סרט במחשב שלך ואמרת לי תתקרבי אליי "למה את רחוקה?", התקרבתי. לא הוצאתי מילה, אנחנו כבר מתנשקים על הספה שלך, אחר כך עברנו לחדר שלך אבל מעולם לא הורדתי את הבגדים עם אף בחור, גם לא איתך לפחות לא עכשיו, לא בהתחלה תמיד אמרתי לעצמי שאם נותנים בהתחלה לגבר הכל על ההתחלה אז זה ייגמר מהר מדי, אז לא נתתי, שכבתי לידך עם בגדים ואתה כבר חצי ערום אולי רק תחתונים, נישקתי לך את הגוף מהצוואר ללמטה, לא ידעתי מה עושים או נוגעים או אומרים ואז דחפת את הראש שלי לאיבר שלך והיה לך חם בגוף עשית קולות של נהנה ואני עשיתי תנועות של מבינת עניין למרות שהייתי חסרת ניסיון. אחרי זה נישקת אותי קצת וננירדמת. הרגשתי זולה כל ככך אחר כך, אבל מאוהבת בטירוף. הייתי מנסה כל פעם לשאוף את האוויר שאתה מוציא דרך האף בשינה שלך, להרגיש אותך, להרגיש את השיר שאהבתי"אני מרגיש את הנשימה שלך ולוקח אותה לריאות". 

כל הבגדים שהיו עליי עוד מההתחלה גיששתי את הדרך החוצה בשקט בשקט וברחתי לבית עם דמעות בעיניים שהתערבבו עם הגשם הקל שירד. עכשיו תכף 3 שנים אחרי, חורף אחר אני עדיין רודפת אותך והפעם מבינה יותר מה קרה שם מלפני 3 שנים אבל עדיין צמאה רק לזה, הלב שלי מחסיר פעימה בכל נשיקה,נגיעה וחיוך שלך. זה לא יעלם לעולם כמו החורף, שאף פעם לא נעלם אלא בא חזק יותר וכואב יותר. אני יודעת.