"חמש בבוקר זו לא שעת אהבה, לא שעת וידוי." - שלמה ארצי שר את זה באיזה שיר אחד ואולי הוא צודק ולמרות זאת, הייתי מתה שזו תהיה שעת האהבה שלנו ולא שעת הלעיף אנשים מהמקום שלך,  איך היית מתה שתהיה לידי עכשיו במיטה ואני אסתכל על הקמטי חיוך שלך, ועל הקמטי חשיבה שיש לך במצח ה-4 במספר אם אני לא טועה ורק מעצם ההסתכלות אחייך את החיוך הכי מאושר שלי וארגיש הכי בטוחה בעולם, בלי הרצון המטרוף שלי לרצות אנשים שלא רצויים שארצה אותם, בלי המרדף הזה אחרי גברים לא גברים שלא מעניינים לי ת'תחת הכל רק כדי להעביר אותך מהחיים שלי האלה. 

סבבה, הבנתי שאתה לא בחור רציני, אתה סטוציונר בא לך לחיות את המשבר הזה של הגיל שלכם, אבל וואלה דיי נמאס, בוא תנסה משהו חדש, משהו שלא נגמר בלילה. הלוואי והייתי מבין כמה אני יכולה לעשות אותך מאושר וזה כל מה שבא לי לעשות אותך - רק מאושר. שתקום בבוקר עם החיוך שלך שגורם לי לחיוך אחרייך בלי שום קשר ולגרום לאנשים לתהות אם ברחתי מבית משוגעים. חבל שאתה לא מבין שהכל זבל בחוץ, עכשיו זה עידן חדש ואתה מתלהב ממנו, מהמהירות הזאת שאפשר לזיין אחת ויום למחרת את חברה שלה מבלי שהן ידעו או מבלי שיהיה להן אכפת. לא בא לך את הדבר הבטוח והאמיתי, אבל יום אחד אתה תרצה אותו ואני לא יודעת אם אוכל לתת לך אותו עד אז. אבל כאן ועכשיו אני בשבילך אז למה לא תעריך?..

הייתי מתה לשלוח לך את זה באיזה הודעה, אבל אני יודעת מה תגיד, יודעת מה התשובה אם תהיה בכלל, יודעת איך אוריד את האגו שלי שוב פעם בשבילך. וזה באמת לא מגיע לך ואתה בעצמך מודע לזה, שזה לא מגיע לך. אבל אני פשוט מכורה אלייך, לריח שלך,לבגדים שלך, לחיוך שלך,לאמירות המטופשות והילדותיות שלך... אני מכורה אלייך. אתה יודע את זה ואולי אתה מזלזל בי בגלל זה, אז זה הזמן הלמשיך האלה. ואני המשכתי. לא הלכתי והתחננתי אלייך היום כמו בשאר הסופשים לקצת ייחס, התנהגתי כמו שצריך. אני יודעת שאתה עוד תחפש אותי, אני בטוחה בזה